שאלה:
שכן חתם לחבירו על היתר הבניה, ואח"כ מתחרט בטענה שלא שם לב שיש לו מרפסת וזה יותר מדי קרוב אליו, וטוען שאינו יודע לקרוא את התרשים של ההיתר, שעליו חתם שבו היה מצויר כל הבנין, יצוין שזה בנין סמוך לבנין בו בונים, והתוספת בניה נצמד לחלק מהמרפסת שלו
תשובה:
שלום וברכה,
לפי דעתו של מרן הגרי"ש אלישיב, יש בחתימה לעירייה משום קניין. ולכן לא ניתן לחזור אחר החתימה על שינוי תב"ע, ודינם כשותפים שהקנו על חלוקת בשותפות. העובדה שלא יודע לקרוא את התרשים אינה טענה כיון שיכל להתייעץ עם מביני דבר. ולכן חתימתו מחייבת ואינו יכול לחזור בו.
בהצלחה.
מקורות:
דברי הגרי"ש אלישיב זצ"ל – ראה פסקי דין ירושלים כרך י עמוד רסב. וראה בספר ועד הבית בהלכה פרק ט הערה נז ביאור בדברי הגרי"ש.
מדוע אינכם מזכירים את דעת הגרנ קרליץ
נשמח לשמוע את דעתו של הגר"נ קרליץ זצ"ל. בצירוף מקור מוסמך.
יעויין בספר חוט השני דאין החתימה אלא ניתנת רשות גרידא
כשזה שטח משותף, לפי הרב אלישיב יש בזה משום הקאה ממונית או רק הקנאה על הזכות לקבל היתרים, ומבחינה ממונית דנים בנפרד?
אין כזה דבר הקנאה לקבל היתרים. חתימה היא הקנאה שמקנים לו את השטח לבנות, ואם כל השכנים בונים, יש כאן הקנאה של חלוקת השותפות בשטח המשותף שכל אחד בונה במקומו.
השאר תגובה