לתרומות לחץ כאן

שינוי מנהג – מהמתנה של 6 שעות להמתנה של 3 שעות

שאלה:

האם מותר לשנות מנהג – מהמתנה של 6 שעות להמתנה של 3 שעות בין בשר לחלב?
והאם צריך התרת נדרים.

תשובה:

שלום וברכה

אין לשנות מנהג זה, אלא אם כן מדובר באדם חולה וחלוש שנזקק למוצרי חלב בשעה מוקדמת, המנהג הנכון על פי רוב הפוסקים הוא להמתין שש שעות, וידועים דברי הש"ך בסי' פט שכל מי שיש בו ריח תורה ימתין שש שעות, וכן מנהג רוב בבית ישראל למעט קהילות מסוימות קטנות, וככל שזה מנהג אבותיך כלל לא ברור שגם מועילה על כך התרת נדרים.

מקורות:

בשו"ת נודע ביהודה (מהדו"ת סו"ס סו) דן בכעין זה, אם ניתן להתיר מנהג שנתיסד מדורות עברו בדברים התלויים בפלוגתא דרבוותא, והשיב, שהואיל ויש לחוש שמא התקבל מנהג זה בתחילה משום שבית הדין שבאותו מקום הכריעו לדינא כשיטה המחמירה, אין הבנים רשאים לבטל מנהגם, משום דקי"ל דאין בית דין יכול לבטל דברי בית דין חבירו אא"כ הוא גדול כמותו בחכמה ובמנין [וע"ע מש"כ בזה בשו"ת חתם סופר יו"ד סי' קז, שו"ת מהר"ם שיק או"ח סי' רמט, ובס' סמיכה לחיים להגר"ח פלאג'י יו"ד סי' ה].

הצטרף לדיון

14 תגובות

  1. מה שאותי מעצבן זה שמצטטים את הש"ך הזה בכל הזדמנות, ושוכחים שגם לרמ"א היה ריח תורה.

    לגוף העניין, זה מנהג איסור, וייתכן מאד שלא ניתן לשנות אותו אפילו בהתרת נדרים, אלא אם כן מעולם לא קיבל האדם עליו מנהג זה, אלא שפשוט סבר שזו ההלכה.

    בכל מקרה, גם הרמב"ם לא התכוון שיעמדו עם שעון לבדוק אם עברו חמש שעות וחמישים וחמש דקות או שש שעות מלאות [על הסטופר…].

  2. ציטוט: למעט קהילות מסוימות קטנות.
    למה לזלזל דווקא בקהילות אשכנז? הייתי מציע לזלזל בקהילות נוספות…
    זה קשור לקבעון החרדי-ליטאי או שזה הקבעון מגיע מהקבעון החרדי-הונגרי (ההונגרים הם גם קהילה קטנה…)?

  3. קבלתי מתלמיד חכם אחד שליט"א:
    טעות היא שהפכו על פניו את כוונת המהרש"ל בביטוי זה.
    המהרש"ל טוען מכח הבנתו בסוגיא שהעיקר כהרמב"ם, אך מכיון שיש למנהג על מה לסמוך אי אפשר מכח הבנתו בסוגיא למחות במי שאין בו ריח תורה וסומך על המנהג, אבל מי שיש בו ריח תורה ויכול להשתכנע מטענות המהרש"ל מחוייב לשיטת המהרש"ל להתחשב בטענות אלו (אם הוא אכן השתכנע מהם) ולהמתין שש שעות.
    אבל אחרי שהציבור מכיר לשון זו לא מהמהרש"ל עצמו אלא מהש"ך או בדרך כלל מציטוטים מהש"ך, ולא לומדים כלל את נימוקי המהרש"ל אז הם לומדים בלי שום ריח תורה את הכלל ש"מי שיש בו ריח תורה צריך לחכות שש שעות" ואפילו מי שלמד את הסוגיא ולא נראה לו שטענות המהרש"ל משכנעות – עדיין צריך לחכות שש שעות כי אחרת זה כאילו אומר שאין בו ריח תורה…

  4. למעשה כך מנהג רוב קהילות ישראל, ורוב מנין ובנין של ציבור הת"ח די בכל אתר, ואין לשנות, מי שזה מנהג אבותיו רשאי לנהוג כך, אבל לא מעבר לכך.

  5. אין כוונה לזלזל חלילה, גילוי נאות, הכותב נמנה על אחת מקהילות אשכנז הידועות הותיקות הגאות, סבי היה נוהג בשלוש שעות, אבל אני חושב שצדק אבי ששינה מנהגו כאן בארץ ישראל כמנהג רוב ת"ח וכפי שהובא ברוב הפוסקים וכדברי הש"ך הידועים.

  6. ר' שמעון.
    טעית בכעסך שהרי גם הרמ"א מעדיף את המנהג להמתין שש, אלא שאינו מתכחש לכך שהמנהג לחכות שעה (וגם המהרש"ל והש"ך לא מתכחשים לזה. וייתכן בהחלט שאם המהרש"ל היה מחבר את המפה במקום הרמ"א הוא היה כותב אותו דבר בדיוק…).

  7. זה דרך אחד לחשוב. אבל לי נראה שאף שהוא כותב שנכון לעשות כדרך המדקדקים, הוא שפך כ"כ הרבה דיו להסביר גדרי המנהג הפשוט, הוא סומך שרוב האוכלוסיה תנהג ככה ולא אמר דברי כיבושין נגד מנהג זה.
    מה שכתבת ש"יתכן …", זה יתכן ויתכן לא. מה רצית מהיתכן זה?

    הטעם שמצטטים הש"ך ושוכחים שהרמ"א היה בעל הלכה, הוא הגאווה שמדבר מתוך כתבם, כי חושבים שמפני שנוהגים כהש"ך, עכשיו יש להם ריח תורה מזה בלבד, ויתכן שלא, שצריך יותר. זה גם נובע ממנהג קהילות כאן בארץ ששכחו שצריך לנהוג כמו הרמ"א ברוב דברים, והיום כמעט רק הייקים מקפידים על מנהג הרמ"א.

    רפאל

  8. המציאות היא שבכל העולם היהודי באשכנז ובפולין התקבלו דברי הש"ך (חוץ מהאשכנזים בהולנד)
    כפי ההשערה שנכתבה בירושתנו – בכל אשכנז ופולין נהגו שעה עד הש"ך, ומאז והלאה כולם שינו: האשכנזים לשלוש, הפולנים לחמש/שש.

    לגבי דברי ר' ירקוני, אני לא הבנתי במהרש"ל כך, אלא בפשטות דבריו שלדעתו אין לסמוך על קולת ר"ת שמסעודה לסעודה הוא עניין של "הפסק" אלא עניין של שיעור זמן. וכאמור קיימו וקיבלו עליהם כל היהודים את דעתו מלבד בני הולנד.

  9. בירושתנו תשע"ז (ספר ראשון) עמ' 128, פורסם מאמרו של הרב הופנר שליט"א רב בית הרפואה מעייני הישועה. מומלץ לקרא.
    הוא משער שהמהרש"ל מתכוין בעיקר לתקוף את שיטת ר"ת שלא צריך המתנה כלל, או את המנהג של שעה, אבל לא מחייב שהוא מתכוין שחייבים שש שעות שוות, אם הפר"ח הכניס ברמב"ם וברי"ף שהם מדברים על שעות זמניות (וזה גם מאוד מסתבר לי הקטן) אז גם במהרש"ל אפשר להכניס את זה אותו דבר.

  10. נשים רבות אינן אוכלות בשרי במשך השבוע וכך גם הילדים מרגע שהם מחוייבים לחכות שש שעות אחרי בשרי, וחבל. כי בימינו, רבתה החולשה אלו ואלו זקוקים לבשרי. נשים, בין אם הן מניקות, בהריון או בגיל המבוגר יותר. הנזק שבזה רב וחבל שאין מי שיצא להגן עליהם ויבדוק אם בכל זאת שינוי הטבעים והוספת סעודות אקראיות, לאו דווקא 2 ביום חול, לא מאפשרים להקל ולשמור על 3 שעות. יש מנהגים שלא פשטו בקהילות האשכנזיות ויש מנהגים שמקשים מאד וגם מביאים לידי חוסר שמירה על הגוף, או מביאים לידי עקרות, מניעת חלב מיונק ועוד.

  11. אינני מבין למה שאשה לא תאכל בשרי, אם אוכלים בשעת צהריים זה לא מפריע לארוחת הערב, ואם היא עובדת עד מאוחר שתאכל את הבשרי בערב. עכ"פ היום המנהג הפשוט בכל מקום להמתין שש שעות ואינני רואה מקום להקל למי שזה אינו מנהגו, או חולה וכדומה.

השאר תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

שאלות שנצפות עכשיו:

מאמרים אחרונים

מדריכים הלכתיים

הכנו עבורכם
דבר תורה לשבת!

מחפשים כל שבוע איזה דבר תורה להגיד בשבת?

מעכשיו תקבלו כל שבוע דבר תורה ואת כל השאלות הכי מעניינות אליכם למייל