שאלה:
שלום וברכה כבוד הרב,
יש לי שאלה:
אם נודע למישהו שהיה מקרה של קורונה בבית ספר, וההנהלה של בית הספר דרשה שילך לבידוד, אלא שלא פרסמו לרבים שהיה מקרה אצל מורה (גננת וכו׳) או ילד בכיתה, וממילא הרבה הורים וכו׳ לא יודעים שהיה מקרה.
הבעיה היא שאולי, ח"ו, בזמן שהאדם שהיה נדבק היה בבית הספר, ולא ידע עדיין שהוא נדבק, יתכן שנדבקו אחרים על ידו, והם אינם יודעים את זה, ואינם יודעים שצריך להזהר לא להתקרב לאנשים זקנים וכדו׳, ואם היו יודעים שהיו אולי בסביבה של אדם שנדבק היו נזהרים ועושים כמו שצריך.
כמה אנשים יודעים מה שקרה, אבל לא כולם, ונראה שההנהלה אינה רוצה לפרסם את זה מכמה סיבות (ואיני יודע אם לפי החוק הם חייבים).
האם מותר, או חובה, לפרסם את זה ? האם אין חשש לשון הרע (אחר שאולי אין זה חובה לפי החוק לפרסם, וגם שיתכן שההנהלה של בית הספר אינה רוצה לפרסם, וגם שנראה שעשו כפי החוק לבקש מהנדבק שילך לבידוד) ?
וכל זה במקרה שידוע שנדבקו. אבל מה הדין אם יש חשש ?
והאם הדין שונה בכל זה אם ידוע שההנהלה לא רוצה לפרסם ? ואם מי שיודע את זה עובד בבית הספר ?
תודה
תשובה:
שלום רב,
לפי דעתי בכל הנושא הזה של הקורונה יש להשמע להוראות, כלומר ככל שיש חובה להכניס אנשים לבידוד, יש ליידע אותם, וככל שאין חובה כזו, אין צורך לספר להם ולהלחיץ אותם לחינם, לכן יש לברר מול ההנהלה מה בדיוק היה ומה בדיוק החוק, ובהתאם לכך יש לנהוג.
בכל הנושא הזה כבר כתב מרן הגאון רבי גרשון אדלשטיין שצריך לשמוע להנחיות הרופאים וכך הדרך תמיד בכל גדולי ישראל להקשיב במה שוגע לרפואה להוראות של הרופאים שהם המומחים ומבינים בדבר ואין להתחכם בזה כלל וזה ממש לעבור עעל דיני תורתנו הקדושה שהיא מחייבת לשמור על החיים ולנהוג לפי הוראות הרופאים. ובנושא הזה הנחיות של משרד הבריאות הם הקובעות הם בודקים ומכירים ויודעים את הנושא מה מסוכן ומה לא וצריך לשמוע בקולם וכך גם מורים גדולי ישראל בכל מקום ומקום. וצריך לדעת שה לא רק שמירה על הוראות של החוק גרידא אלא בגלל ששמוע כאן לקול הרבנים הרי שהוא מקיים מצווה וכן מצווה ששומר על בריאותו ונשמרתם מאוד לנפשותיכם
ברכה והצלחה.
