ראיית נשים הלבושות שלא בצניעות בדרך העברה בעלמא

שאלה:

לכבוד הרבנים הגאונים שליט"א
בספר ארחות רבינו [ח"ה עמוד צו אות כא] כתב על בעל הקהילות יעקב 'הוצרכתי לאויר הים לצורך בריאות ולא נסעתי בגלל הדרך לים שנתקלים שם בנשים עם לבוש לא צנוע, ושאלני מו"ר שליט"א זצוק"ל מדוע אינך נוסע לנתני' לים וכתבתי לו כנ"ל, וענה לי מו"ר דזהו המבואר בגמ' בדליכא דרכא אחרינא ומותר והסתכלות אסור, אבל כשנתקלים ורואים בהעברה בעלמא ליכא איסור, והוסיף לי מו"ר ואמר גם בעיר כאן בבני ברק הנשים הולכות בפריצות וכשאני [מו"ר] עולה לאוטובוס ורואה נשים לגמרי בלי שרוולים, והוסיף מו"ר הק' אמנם לי זה כבר לא מזיק רק זה גועל נפש על האוטו, אני מפנה את ראשי לכוון החוץ ולומד תורה, וכשאני רואה פריצות בחוץ דרך החלון ברחוב זה רק בהעברה כי האוטו נוסע' עכ"ד.
הרי מבואר מזה שאין איסור לראות נשים הלבושות שלא בצניעות בהעברה בעלמא, ורק התבוננות בהם אסור.
א"כ נשאלת השאלה במשנה ברורה [סימן ע"ה ס"ק ז'] פסק 'וראיה בעלמא לפי תומו בלא נהנה שרי אם לא מצד המוסר, ובספר מנחת שמואל הוכיח דאדם חשוב יש לו ליזהר בכל גווני. וכתב הפמ"ג דבמקומות שדרך להיות מכוסה [כגון זרועותיה וכה"ג שאר מקומות הגוף] אף ראיה בעלמא אסור'.
א"כ איך יכול להיות שבעל הקהילות יעקב לא הקפיד על פסק המשנ"ב ?
וגם איך נקטינן להלכה בדין זה ?
תודה רבה על המענה

תשובה:

כמדומה שכבודו לא דקדק בלשונו של בעל הקהילות יעקב! הוא לא התיר ראייה בהעברה בעלמא, אלא באופן שליכא דרכא אחרינא וממילא אירע שראה אותה לאונסו. אם היה מותר בהעברה בעלמא, לא היה נצרך להיתר הידוע של ליכא דרכא אחרינא. אבל נכונים הדברים שאדם לא חייב ללכת ברחוב בעיניים עצומות ולהתקע בקירות, ליכא דרכא אחרינא וככל שאינו מתבונן אלא על כרחו נכנסה אשה לטווח ראייתו והסיט עיניו זה בסדר.

הצטרף לדיון

8 תגובות

  1. עיקר ההוכחה שהבנתי מדברי הקהילות יעקב שמותר, הוא מזה שאמר 'גם בעיר כאן בבני ברק הנשים הולכות בפריצות וכשאני עולה לאוטובוס ורואה נשים לגמרי בלי שרוולים, אני מפנה את ראשי לכוון החוץ ולומד תורה, וכשאני רואה פריצות בחוץ דרך החלון ברחוב זה רק בהעברה כי האוטו נוסע', הרי שהתיר בכל אופן ראיה על נשים שלא לבושות בצניעות בדרך העברה בעלמא, שהרי לא נהג כן רק בדליכא דרכא אחרינא אלא נהג כן בחיי היום יום בכל מצב.
    אא"כ נאמר שכל פעם שהיה צריך לצאת לרחוב ולנסוע באוטובוס היה נמצא במצב שליכא דרכא אחרינא, ואולי זה כוונת תשובת הרב.
    ועכ"פ בעיקר דין זה יש להקשות לפי תשובת הרב שאין איסור בראיה לפי תומו גם בנשים שלא לבושות בצניעות, שא"כ מה ההבדל באמת בין נשים שלבושות בצניעות לנשים שלא לבושות בצניעות שחילק המשנ"ב, שהרי בשניהם מותר ראיה לפי תומו ובשניהם אסור להתבונן ע"מ ליהנות ?
    תודה רבה על המענה

  2. נסיעה באוטובוס זה ליכא דרכא אחרינא, וכי מה יעשה, הוא בעצמו כתב זאת שם.
    שוב, ההבדל הוא שבאשה צנועה גם באיכא דרכא אחרינא מותר בראייה בעלמא.

  3. ברצוני להקשות מגמ' ערוכה בע"ז י"ז ב', ר"ח ור' יונתן אזלי באורחא, ומטי להנהו תרי שבילי, חד מטי לפתחא דבי ע"ז וחד לפיתחא דזונות. א"ל חד לח' ניזיל לפתחא דע"ז דנכיס יצריה א"ל אידך אדרבא ניזיל לפיתחא דב"ז ונכפייה ליצרין ונקבל אגרא. ואכן כך עשו ונכנעו להם הז'. וקשה הרי איכא דרכא אחרינא! שהרי בפתחא דזונות יש איסור הסתכלות משא"כ בע"ז אין. וא"ל שלא היו רואים מבחוץ כלום כי הרי איכנעו מקמייהו מוכח שישבו בחוץ! [ובפרט אם נפרש את ההכנעה שלהם שהיינו שלא תבעו אותם לעבירה א"כ ודאי שהיו בחוץ לתבוע עובר ושב] ועוד דסו"ס יש יצה"ר. [הגם שי"ל שכיון שהיו שניים יחד זה מועיל כמו לגבי ייחוד, מ"מ לגבי ראיה קשה.]
    ולעניין הסיפור עם מרן הסטייפלר זי"ע איך שאני מבין הרי כן היה שם דרכא אחרינא כגון ללכת לים בשעות הבוקר המוקדמות [כמו הרב אלישיב בחוף אשדוד] או אם היה אז – לחוף נפרד, ואעפ"כ התיר הסטייפלר משום דדרך העברה שרי, ואין חשש ד'איכא דרכא אחרינא' שחוסך גם את זה.
    ובכלל, אני רוצה להבין מהו הגדר בזה. אדם רוצה ללכת לקנות פלאפל, וליכא דרכא אחרינא אלא דרך רחוב יפו או דיזנגוף, לפלאפל המיוחד שהוא רוצה… מותר לו? אדם רוצה לראות סרט מסויים, בגלל מסר חשוב שיש בו, אבל באמצע נכנסת אשה, מותר? מה הגדר? תודה.

  4. ב"ה אכשר דרא, ולא מצוי שבעיר ב"ב הולכות הנשים בלי שרוולים.

    אבל מה שלא מובן לי הוא כיצד עיקר הקפידה שלו היתה על פריצות שרואה, הרי "ולא תתורו" לא נאמר על פריצות (אשה בלי שרוולים וכדומה) אלא על ראיית פניה של האשה. ואמרו חז"ל, המסתכל באצבע קטנה כאילו מסתכל במקום התורף.

  5. 1. בגמרא שם ודאי לא הסתכלו אפילו דרך העברה.
    2. שאלתך על הסטיפלר והשאלה האחרונה היא בעצם אותה שאלה, אין לי הגדרה ברורה, אבל ברור שמותר לנהוג כדרך העולם, אדם שיכול לקנות דבר מסויים ברחוב חרדי וברחוב חילוני ודאי יל לרחוב החרדי, אבל כשהוא צריך משהו ואין ברחוב חרדי, אין איסור.

  6. אני לא יודע על איזו פריצות דיבר בזמנו, עכ"פ ראיית פניה של האשה כשהיא לבושה בצניעות, זה רק בראייה ממש ולא בהעברה בעלמא. כמבואר במשנה ברורה סי' עה.

  7. כבוד הרב, כמדומה שיש איסור ללכת כשיש דרכא אחרינא גם באופן שאינו מסתכל, כי הרי הוא מכניס עצמו לניסיון, לא כן?, גם הסטייפלר נסע באוטובוס וראה כל מיני דברים והתיר משום ליכא ד"א ולא תמיד שייך להיזהר.

  8. נכון, אבל בהז כנראה ידעו אותם חכמים שאין לגביהם חשש שיכשלו. כמו אותו אמורא שאמר דמי לי כקיואי חיוורי וכו'.

השאר תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

שאלות שנצפות עכשיו:

מאמרים אחרונים

מדריכים הלכתיים

הכנו עבורכם
דבר תורה לשבת!

מחפשים כל שבוע איזה דבר תורה להגיד בשבת?

מעכשיו תקבלו כל שבוע דבר תורה ואת כל השאלות הכי מעניינות אליכם למייל