נעלי בד ביום כיפור – לכתחילה דיעבד

שאלה:

שלום וברכה לרבנים המשיבים שליט"א ה' עליכם יחיו. שאלה. לפני מס' שנים אמר לי מאן-דהוא כי לדעת החזו"א "נעלי-יו"כ" הינם בעייתים כי למרות שהם לא עשויים עור הם עשויים עם עץ במדרס ונוחים כמו כל נעליים אחרים. לא מרגישים שום עינוי בלבישתם. ממילא אסור ללובשם ומאידך גיסא אין שום בעיה לערוך איתם קידוש-לבנה. ובעקבות כך הרבה בני-ברקים חזונישיקים הולכים יחף. מאז הפסקתי ללכת עם נעליים והסתדרתי מראש עם לינה באיזור הביכנ"ס כך שלא אצטרך להסתובב יותר מדי ברחובות עם כל החצץ. רציתי לשאול הלכה למעשה האם ידוע לרבנים דבר שכזה? נכון או לא נכון? והאם זה ראוי או לא ראוי? האם אין בכך משום זלזול בכבוד יו"ט? וכן בכך שביום הקדוש בשנה עוברים לכאורא על מאמר חז"ל "לעולם ימכור אדם כל מה שיש לו ויקנה מנעלים לרגליו"? והאם יש בזה משום נדר שיצטרך התרה או שזה מנהג של טעות / של שטות ובטל מעיקרו מאליו? ילמדינו המורה ושכרו רב מן השמים.

תשובה:

נחלק את הנושא לשנים, ללכת עם נעל נוחה מבד רבים אסרו, כך הובא בס' הלכות חג בחג בשם הגרי"ש אלישיב וכן הורה הגר"נ קרליץ, לגבי קרוקס שזה לא נוח כל כך, ההנהגה להקל בזה, למעט תלמידי החזון איש וכדומה, אבל יש שהחמירו, ראה להלן כל המקורות לכל הפרטים, לכן זו לא הנהגה של שטות, אבל חומרא שאינה מחוייבת מעיקר הדין.

מקורות:

נעילת נעלי עור

אסור לנעול נעלי עור ביום הכיפורים (ראה: משנה ביומא עג ב; רמב"ם שביתת עשור פ"ג ה"ז; טוש"ע או"ח תריד ב. וראה פרי חדש או"ח שם ס"ק ב, שמותר לנעול נעל שאינה מכסה את רוב הרגל), ואפילו רק על רגלו האחת (רמב"ם שם; סמ"ג לא תעשה סט. וראה מגיד משנה שם שכן מפורש בגמ', וראה סדר משנה בביאור כוונתו). ויש אחרונים שכתבו, שאף לדעת הסוברים שנעילת נעל ביום הכיפורים אסורה מהתורה [ראה הערה 8], יתכן שאין הדברים אמורים אלא לענין נעילת נעלים על שתי רגליו, אולם הנועל נעל על רגלו האחת, אינו עובר אלא על איסור דרבנן (קרית ספר שביתת עשור שם).

אף על פי שאסור לנעול נעל ביום הכיפורים אפילו לזמן מועט, ואפילו בתוך הבית [ראה ברייתא ביבמות קב ב], יש מהאחרונים שמצדדים לומר, שאין האיסור מהתורה אלא כשהולך בנעליו ארבע אמות, אולם בפחות משיעור זה אין איסור אלא מדרבנן (אשל אברהם [בוטשאטש] או"ח סי' תריג ס"ק א).

איסור נעילת נעלים ביום הכיפורים, אמור הן על "סנדל" – נעל העשויה מעור קשה, הן על "מנעל" – נעל העשויה מעור רך (ראה יבמות קב ב, ורש"י שם קא א ד"ה מנעל וד"ה חליצה, ומשנה ברורה סי' תריד ס"ק ג).

נעל שאינה עשויה מעור

נעל שאינה עשויה מעור, נחלקו בה ראשונים, אם מותר לנועלה ביום הכיפורים: יש סוברים שהואיל והיא עשויה ככל נעל, ומגינה על הרגל בעת ההליכה, דינה כנעל של עור (בעל המאור יומא ב א בדפי הרי"ף, ע"פ דברי רבא שם עח ב). ויש סוברים, שמותר לנעול נעל זו ביום הכיפורים, לפי שאין לה חשיבות של נעל (ראה: ר"ן יומא שם, בדעת הרי"ף; ספר החינוך; בית יוסף או"ח תריד, בדעת הרא"ש פ"ח סי' ז; ריטב"א שבת סו א; טוש"ע או"ח שם ס"ב. וראה רמב"ם שביתת עשור פ"ג ה"ז). אחרים מחלקים בין נעל העשויה מעץ וכדומה, שאסור לנועלה ביום הכיפורים, משום שהיא מגינה היטב על הרגל, לבין נעל העשויה מחומר רך [כגון גמי או לבד], שההולך בה מתענה בהליכתו (ראה: רמב"ן במלחמות שם; ר"ן שם ב, בדעת רש"י שם עח ב ד"ה מנעל; פסקי ריא"ז יומא פ"ח ה"ב אות יב; רבינו ירוחם אדם נ"ז ח"ב. וראה פנים מאירות ח"ב סי' כח, שאף נעל של שעם וגמי העשויה היטב ונוח ללכת בה, אסור לנועלה ביום הכיפורים, וראה מהר"ם שיק או"ח סי' שטז שמכל מקום אינו אסור אלא מדרבנן). וכתבו אחרונים, שאף על פי שהלכה כדעת המקילים שמותר לנעול כל נעל שאינה עשויה מעור [ראה טוש"ע שם], מכל מקום ראוי לכל אדם להחמיר בדבר (משנה ברורה שם ס"ק ה).

רשאי אדם לעטוף את רגלו ביום הכיפורים בבגד שלא בצורת נעל, ולמלאו בחתיכות צמר ובשאר דברים רכים, אף על פי שמתענג הוא בהליכתו (רבא ביומא עח ב, ואביי חולק; רי"ץ גיאת ח"א הל' יוה"כ עמ' נד; ר"י מלוניל יומא ב א בדפי הרי"ף; ריטב"א יבמות קב ב; מאירי יומא שם).

נעל המחופה עור

נעל העשויה משאר מינים, ומחופה בעור, דינה כנעל של עור, ואף לפי הסוברים שמותר לנעול נעל שאינה עשויה מעור, אסור לנעול נעל זו ביום הכיפורים (ס' ההשלמה יומא פ"ח אות ה; כל בו סי' סט; ריטב"א שבת סו א; שו"ע או"ח תריד ב. וראה מאירי שבת שם). זאת, אף אם רק מקצת הנעל מחופה בעור (מטה אפרים שם ס"ב; פרי חדש או"ח שם ס"ק ב). אולם, נעל העשויה כולה ממינים המותרים, אלא שנתנו בה רצועת עור כדי לחזק את אחיזתה על הרגל, מותר לנועלה ביום הכיפורים (ערך לחם או"ח שם; פרי חדש שם, ע"פ נמוק"י יבמות לג א בדפי הרי"ף).

האופנים שאיסור זה אינו נוהג

אדם שהוצרך ללכת בדרך, ומצויים שם נחשים ועקרבים העלולים להזיקו, רשאי לנעול נעלי עור, כדי שלא ינזק, ואין מחייבים אותו להמנע מללכת שם ביום הכיפורים (שמואל ביומא עח ב; רמב"ם שביתת עשור פ"ג ה"ח; טוש"ע או"ח תריד ד. וראה רי"ץ גיאת ח"א עמ' נד ומנהיג סי' נב, בשם בה"ג ורב אחא משבחא). כמו כן, יולדת בתוך שלושים יום ללידתה, מותרת בנעילת נעלי עור, מפני שהיא עלולה להצטנן (רבי אליעזר במשנה ביומא עג ב; רמב"ם שביתת עשור שם; רא"ש שם פ"ח סי' ט; טוש"ע או"ח שם ס"ג). אף חולה שאין בו סכנה, רשאי לנעול נעלי עור (רמב"ם שם; שו"ע שם). וכן מי שיש לו מכה ברגלו, מותר בכך (רבינו ירוחם אדם נ"ז ח"ב; שו"ע או"ח שם. על טעם היתר זה, ראה: דמשק אליעזר [לתלמיד הגר"א] או"ח שם אות טו; משנה ברורה שם ס"ק י). אולם, יש חולקים וסוברים שאף יולדת אסורה בנעילת נעלי עור ביום הכיפורים (חכמים במשנה שם; ראה שאילתות קסח, ואור שמח שביתת עשור שם בדעתו; ריטב"א יומא שם). על דינו של איסטניס לענין נעילת הסנדל, ראה רמ"א תריד ד.  

הצטרף לדיון

2 תגובות

  1. יישר כח על התשובה המהירה.

    האם זה רק מחמת חומרת יו"כ אך בת"ב ובאבל מקילים יותר או שלא שנא? הרב ציין שניתן לעטוף את הרגל בבד ולמלאות בצמר גפן. האם הכוונה להכניס לגרביים גם טוב? ואין בזה חשש הוצאה? בקשר לחליצה – גם יש את הדינים הללו?

  2. ככל שמדובר בחומרא קשה להגדיר אם זה גם בתשעה באב, כל אחד מחמיר עד שכמה שהוא מרגיש…
    בודאי אין לקחת לשם כך דבר מוקצה וגם מצד הוצאה למי שמחמיר במקום שיש עירוב זה עשוי להיות בעיה, כי מן הסתם זה לא נחשב דרך מלבוש, אינני יודע יש לעיין בזה.

השאר תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

שאלות שנצפות עכשיו:

מאמרים אחרונים

מדריכים הלכתיים

הכנו עבורכם
דבר תורה לשבת!

מחפשים כל שבוע איזה דבר תורה להגיד בשבת?

מעכשיו תקבלו כל שבוע דבר תורה ואת כל השאלות הכי מעניינות אליכם למייל