שאלה:
בס"ד
דירה בפרויקט תנובת הארץ בי-ם, נשכרה מה 4.2017 ובחוזה לא הוזכר עניין הארנונה לטוב ולמוטב. הדירה היתה מחולקת בין שתי שוכרים, והבית היה ע"ש המשכיר.
המשכיר לא דיבר עם השוכרים על הארנונה כלל, והם הסיקו מתוך כך כי הוא משלם את הארנונה שנמצאת על שמו, שכן מאחר והדירה מחולקת מסובך להעביר את הדירה על שמם.
למעשה התברר שהמשכיר מחו"ל ולא כ"כ מתמצא בעניינים. ומלכתחילה כלל לא ידע מי אמור לשלם את הארנונה, אלא שאמר לשוכרים [לאחר מעשה] ששמע שבישראל הנוהג הוא שהשוכר משלם.
תכל'ס, לאחר כשנה הגיע יום אחד דואר רשום עם חיוב ארנונה מסוף שנת 2016, שנכלל בו גם חלק שמשוייך לזמן שהדירה היתה ברשות המשכיר עד 4.2017. השוכרים ניסו לברר דרך לשלם על כך, אך לא היה להם פרטים ולא ידעו איך להגיע לזיהוי הנכס, בעל הדירה כתושב חו"ל לא כ"כ ידע כיצד להורות להם לנהוג, וגם השוכרים לא ידעו בדיוק איך לברר זאת [זוג צעיר יחסית שאין לו הרבה מושגים].
אדהכי והכי לאחר שזה נסחב כתוצאה מכל זה, זה הגיע בסוף להוצאה לפועל. ואז השוכרים שמו לב במכתב למס' הזהות של המשכיר ודרכו הצליחו לשלם את החלק על שנת 2017 שהם גרו בדירה. למעשה בעל הדירה עדיין לא שילם לאחמ"כ עד סוף שנת 2018, ואז הוא שילם את כל חובו וכן גם השוכרים שילמו אז על שנת 2018.
השאלה היא. א. האם השוכרים חייבים כלל לשלם על הארנונה בכה"ג שהדירה מחולקת והבית על שמו של המשכיר, ולא סוכמו דברים ברורים מראש (ובפרט שלא הוזכר כלל חלק זה בחוזה!), וגם אין שמאות ברורה על כמה מטרים הם גרים וכמה הם אמורים לשלם?. ב. האם השוכרים מחוייבים לשלם את הריביות שנתווספו על אי תשלום בזמן, בו בזמן שזה לא היה באשמתם, כנ"ל. ג. גם אם כן, האם הם מחוייבים להשתתף בהוצאות שכ"ט של העו"ד, מאחר ובעה"ב כבר לא שילם משנת 2016, וזה מה שגרם כבר להתפתחות של ההוצאה לפועל וכו', ויתכן שמה שהשוכרים שילמו על שנת 2017 היה מונע את כל ההתפחות והקנסות שהגיעו ע"י העו"ד, אם כי אין להם הוכחה ע"כ.
ייש"כ.
תשובה:
שלום וברכה,
השוכר חייב לשלם את תשלומי הארנונה, גם אם אם התייחסות לכך בחוזה, הרי שתשלום ארנונה מוטל על השוכר. והמשכיר יכול להביא לעיריית ירושלים חוזה שכירות ולהפקיע את עצמו מתשלום הארנונה. תשלום הארנונה אמור להתחלק בין שתי הדירות – כל דירה לפי המ"ר של הדירה.
ההוצאות הנלוות של הוצל"פ ועו"ד מתחלקים בין המשכיר לשוכר.
בהצלחה.
שלו' וברכה.
יש לציין כי במקרה הנ"ל לא היה חוזה ולא היתה אפשרות למשכיר לחייב את השוכרים. הכל היה בע"פ.
וא"כ השאלה היא עפ"ד תורה האם השוכרים מחוייבים בתשלום העו"ד וכו', מאחר ויתכן שהתשלום שלהם היה מונע את כל ההתפחות של ההוצל"פ ועו"ד. ייש"כ.
אם הכל היה בעל פה, הרי שהמשכיר חייב לשלם לעירייה והשוכר חייב לשלם למשכיר. ולכן התביעה של העירייה וההוצל"פ היא מול המשכיר בלבד, ולכן ההוצאות הנוספות מוטלים על המשכיר, והשוכר חייב לשלם את הארנונה בלבד.
כששוכרים דירה לחודשים בודדים האם ניתן להשאיר על שם המשכיר או שיש חובה לשנות לשם השוכר? את הדירה , חשבונות חשמל ארנונה וכו׳
כי אני יודעת שהמשכיר צריך לשלם מס למדינה השאלה אם יכול לדווח על השכירות גם אם הארנונה והדירה על שמו. והאם זה חוקי ובסדר מבחינה הלכתית. תודה
הרישום של השוכר עבור ארנונה ומים וחשמל לא קשור לדיווח של המשכיר למיסים. ולכן אין חובה להעביר את הדירה על שם השוכר והמשכיר ישלם את הארנונה והמים והחשמל של אותם חודשים שגר בדירה. ולגבי תשלומי מיסים של המשכיר בגין השכרת הדירה זה עניין של המשכיר מול הרשויות.
השאר תגובה