תפילה ארוכה / תחנון / עירוב מנהגים / קביעות עיתים

שאלה:

שלום רב, מספר שאלות בבקשה.

1) האם אתם עונים לשאלות בהתאם למנהג הספרדים או האשכנזים? (אני הולך לפי עדות המזרח למרות היותי אשכנזי).

2)מה הדין אם התחלתי להתפלל מנחה ביום שישי מספר דקות אחרי זמן הדלקת נרות (בדף השבועי זמני שבת של הבי"כ יהרשום שזמן דלקת נרות הוא ב 17:43 ואילו מנחה וקבלת שבת ב 17:50. אז מה קורה אם סיימתי מנחה אחרי שהשבת כבר נכנסה? הם יש איסור להתפלל מנחה של חול בזמן שכבר נכנסה השבת? והאם יש זמן מסויים שאמורים להתחיל להתפלל תפ' קבלת שבת?

3) קראתי שאין כל חיוב לומר תחנון ונפילת אפיים לאחר שמונה עשרה, אלא שזהו מנהג שהפך לדבר מקובל. אני שואל מכיוון שלוקח לי להתפלל שחרית כ 3 שעות כל יום אפילו שאני אומר כמעט את רוב התפילה בלחש כדי להחיש את הזמן. ולכן כשאני מגיע לתחנון ונפילת אפיים(בתפילת יחיד) אני עייף מאד ותשוש, ובמיוחד בתחנון ובנפ' אפיים של שני וחמישי שהם ארוכים ביותר! האם אכן כך הדבר?

5) האם מותר לערב מנהגי תפילות של עדות המזרח עם מנהגי תפילות של אשכנזים? למשל; פעם לומר ברכת המזון בנוסח אשכנז ופעם בנוסח ע' המזרח? או למשל; לומר את ההבדלה בנוסח אשכנז כי כך יותר נעים לי וכך אני רגיל ומרגיש טוב יותר.

4) בקשר לקביעת עיתים לתורה – עד עכשיו לא קבעתי עיתים אלא פשוט קראתי והקשבתי לשעורים שונים מרבנים שונים בערוץ יוטיוב ללא קביעת זמנים. אך אני רוצה מאד להתחיל מייד לקבוע עיתים. אך מה נחשב לקביעית עיתים? האם שמיעת שיעור תורה/ פרשת שבוע נחשב לקביעת עיתים? ומה בנוגע לקריאת שו"ת באתרכם? ומה לענין קריאת פירושים קלים למילות תפ' שחרית וכו'? אולי הרב יכול בבקשה לייעץ לי איך ומה עליה ללמוד באופן שייחשב לי לקביעת עיתים לתורה? אני מאד אעריך זאת.

בתורה ובברכהּ
יעקב 

תשובה:

שלום וברכה

1. אנחנו עונים לפי כל מנהגי העדות, כל אדם לפי מה שהוא, ומשתדלים לפרט תמיד את השיטות השונות כפי ידיעתנו.

2. יש לסיים מנחה לפני כניסת השבת כדי שלא להפסיד מצות תוספת שבת. גם אמירת קבלת שבת היא לכתחילה לפני השקיעה, אבל זה פחות חשוב, העיקר לבל שבת לפני השקיעה.

3. נכון שאמירת תחנון היא לא חיוב כמו תפילת שמונה עשרה, אבל עצם אמירתו היא דינא דגמרא, ועל אמירת והוא רחום בשני וחמישי אף שהיא תקנה מאוחרת יותר, כבר כתב הרמ"א "והפורץ גדר ישכנו נחש", אף אחד מאיתנו לא רוצה להיות נכלל באמירה חריפה זו חלילה. בנוגע לכך שאתה מתפלל שחרית כל יום שלוש שעות, יש לבדוק אם זה בא ממקום טוב, או מסוג של חרדה כפייתית או משהו שאז כדאי לעבוד על זה. אם זה בא מקדושה מיוחדת [אינני מכיר בין גדולי ישראל אלא מעטים ממש שמתפללים כך…] לא אמרתי כלום, אבל כדאי לבדוק אם זה כך.

5. כל אדם חייב לנהוג כמנהג אבותיו, אין מקום לערב מנהגים ואין ליטול מנהגים של עדה אחרת, אתה אשכנזי תנהג כמנהגי אשכנז.

4. הנושא של קביעת עיתים לתורה הוא נדרש לא בשביל לעשות וי לעצמנו כל יום, אלא כדי שהלימוד יהיה משהו יעיל ומקדם, לכן כל יהודי חייב ללמוד לפי רמתו, אם אתה מסוגל ללמוד מעט גמרא, תקבע לך כל יום זמן ללימוד גמרא וזמן ללימוד הלכה, מאוד חשוב שיהיה עם חברותא במידת האפשר, יש גם הרבה כלי עזר, אבל ללמוד מסודר עם חזרות במטרה לדעת חלקים בתורה, ולהתקדם בידיעתה.

בהצלחה רבה מאוד.