שאלה:
מי שיכול מבחינה תכונות להיות ש"ץ בימים נוראים, ונמצא בקהילה שמחפשים בעל תפילה, האם יש ענין כלשהו לרצות להיות בכזה תפקיד, או אדרבה יש ענין לברוח מהאחריות.
השאלה היא באופן שגם אם לא יגש יהיה מישהו אחר שלא פחות ראוי וכד'. וכן באופן שלא יהיה קטטה. אלא רק באופן ניטרלי, היינו שיכול לגשת ויכול לא לגשת. האם יש ענין או הידור לגשת או אדרבה עדיף לא להתבלט ביחוד שיש חשש שיביא אותו להרגשה של רצון לכבוד וכד'.
אשמח למקורות
תודה
תשובה:
שלום וברכה
יש מגדולי ישראל שהיו נמנעים מלהתבלט בימים נוראים, ידועה הנהגתו של הגרא"י פינקל זצ"ל ראש ישיבת מיר שהיה נמנע מלקבל עלייה לתורה בימים נוראים, אמנם הנהגת רוב ככל גדולי הדורות היתה אדרבה, להיות בכלל מי שהרבים צריכים לו, ובזכות ההתאמצות בתפילות, והנאת הציבור מהניגונים וההתעוררות היא סגולה ליום הדין, שיעלה זכרונכם לטובה, כמובן רק כאשר אין בזה חשש פגיעה במישהו אחר.
