קדיש יתום לאחר השנה

שאלה:

האם אפשר לומר קדיש יתום לאחר שנת האבל, מלבד יום השנה?

תשובה:

שלום וברכה

כאשר אין אבלים אחרים בבית הכנסת, ראוי שמישהו יאמר את הקדיש דרבנן שאחרי פיטום הקטורת וכן את הקדיש שאחר עלינו לשבח בשלושת התפילות [למנהג אשכנז, או אחר למנצח למנהג הספרדים], אבל אין טעם להרבות בקדישים אחרים, כמבואר במשנה ברורה בתחילת סי' נה שאין להרבות בזה. כאשר יש אבל בבית הכנסת אין לומר איתו, לדעת הרבה פוסקים אין לומר כמה אנשים קדיש ביחד, ולכן גם אלו שנהגו להקל בזה כמנהג הספרדים ובארץ התפשט המנהג גם אצל אשכנזים, ככל שיש אבל ואתה לא אבל, תן לו לעשות לכתחילה לכל הדעות ואין בכך ענין.

בשורות טובות.

הצטרף לדיון

5 תגובות

  1. מעתיק לך תשובה שכתבתי בעבר:
    המנהג הקדום של בני אשכנז שרק אחד אומר קדיש. אמנם מנהג הספרדים וכיום היא הנהגה רווחת בהרבה מאוד בתי כנסת בארץ ישראל, שכל האבלים אומרים קדיש יחד, ולפי מנהג זה גם אתה רשאי לומר עמהם. מנהג בני אשכנז [וזה נוגע גם לספרדי המתפלל בבית כנסת אשכנזי בו מקפידים על כך], שרק אדם אחד אומר קדיש ומשום כך מחלקים את הקדישים בין האבלים. במקום כזה, ראוי להניח לאבל בתוך שנה לומר את הקדישים כולם, שהרי הוא מחוייב בכך, ואם יש כמה אבלים מחלקים ביניהם. כאשר בלאו הכי יש כמה אבלים שאומרים קדיש, כפי שנפוץ בהרבה בתי כנסת אשכנזים בארץ שקיבלו את מנהג הספרדים בענין זה, אתה רשאי לומר עמהם.

    כמובן תמיד צריך להתנהג יפה ולא לבייש אנשים, זה נושא אחר…

    מקורות:

    על מנהג האשכנזים למעט בקדישים, ראה משנה ברורה סי' קלד ס"ק נה. ובספרי הפוסקים הביאו מס' מנוחה וקדושה שכתב, שאמירת קדיש לבטלה דינו כברכה לבטלה! לדעתו, כשם שלא ניתן לברך פעמיים על פרי אחד כך אין לחלק את הקדיש שאחרי עלינו לשבח ואחרי שיר של יום לשנים אלא כשיש שני אבלים, אזי תקנה מיוחדת היא לאומרו פעמיים כדי שכולם יוכלו לקיים מצוה זו. אולם, בשו"ת בנין ציון ח"א סיק קכב כתב, שאין איסור לאומרו כמה אנשים יחד, אלא שגם אין בכך תועלת, והרי זה כ"חוכא ואיטלולא". וראה שו"ת רב פעלים ח"ב או"ח סי' יד שנכון להזהר בכך לכתחילה.

    בשנת תקנ"א היתה מגיפה גדולה באירופה, כמעט ולא היה בית שאין בו מת ר"ל, ומשום כך תיקנו רבי עקיבא איגר ובית דינו בהוראת שעה להתיר לכמה אבלים לומר קדיש יחד, בסיומה של אותה שנה הכריזו על ביטול תקנה זו [ומ"מ מוכח מדבריו שאין בכך איסור גמור].

    בשו"ת חתם סופר או"ח סי' קנט הביא בשם היעב"ץ שקילס את מנהג הספרדים לאומרו כל האבלים יחד, משום שברוב עם הדרת מלך. ואף שהחתם סופר דחה סברא זו, מכל מקום למדנו מדבריו שכך היה מנהג הספרדים מדורי דורות.

    בס' אלף המגן נתן עצה, שהאבלים יתרחקו זה מזה ולא יאמרו בקול רם מידי, כך שבכל אחד מחלקי בית הכנסת ישמעו קדיש מאדם אחד בלבד.

    ואם אתה מחפש מקור לכך שקידוש של עלינו וקדיש דרבנן הם חלק מסדר התפילה ואם אין אבל מי שאין לו הורה יאמרם, ראה רמ"א בסי קלב ופסקי תשובות שם בהרחבה.

  2. בע"ה
    שלום לכב' הרב

    א. הרב ענה לי ש
    קדיש של עלינו וקדיש דרבנן, אם אין אבל מי שאין לו הורה יאמרם, ראה רמ"א בסי קלב ופסקי תשובות שם בהרחבה.
    השאלה היא האם בימינו אכן נוהגים כך?
    כי ראיתי בהרבה מקומות ש אם אין אבל במנחה או בערבית אז אף אחד לא אומר קדיש.
    וגם בסוף תפילת שחרית אם אין אבל אז אומרים רק קדיש דרבנן אבל לא קדיש יתום.

    ב. בהמשך לפסקי תשובות הנ"ל , אשכנזים המתפללים בנוסח ספרד, אם אין אבל בתפילת שחרית אז אומרים את הקדיש הראשון לאחר שיר של יום או את הקדיש האחרון לאחר עלינו.?

  3. בהמשך לנ"ל:
    בפסקי תשובות הנ"ל מובא ש הסיבה שאומרים קדיש יתום וקדיש דרבנן בסוף התפילה אם אין יתום אחר בבית כנסת גם מי שאינו בשנת האבל היא כי הקדישים הם חלק מהתפילה . הלכך הקדיש הראשון לאחר התפילה הוא לאחר שיר של יום (ספרד) או לאחר עלינו (אשכנז) .
    יוצא שאשכנזים המתפללים נוסח ספרד אומרים קדיש לאחר שיר של יום ולא לאחר עלינו.

השאר תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

שאלות שנצפות עכשיו:

מאמרים אחרונים

מדריכים הלכתיים

הכנו עבורכם
דבר תורה לשבת!

מחפשים כל שבוע איזה דבר תורה להגיד בשבת?

מעכשיו תקבלו כל שבוע דבר תורה ואת כל השאלות הכי מעניינות אליכם למייל