שאלה:
כבוד הרב שבוע טוב.
אני בגיל השלישי ומרגישה שאני נושאת איתי כל מיני מעשים לא נכונים מעברי. כמו דיבור לא ראוי לאימי ז"ל. אהבתי אותה מאוד אך לעיתים לא התאמצתי בכבודה.או חוסר כבוד לשכן עיוור. ז"ל. כי לא דיברתי אליו בנימוס הראוי.ובלב נעים.
לא שעשיתי לו חלילה מעשה חמור..ובכל זאת. זה מציק לי.
אני גם חוששת שאולי בגלל זה יש לי היום בעיות בעיניים. או אולי בגלל זה שקיללתי ממש אדם קרוב .שחטאתי הנכדה שלי סובלת מבעיה רפואית.
אודה לכבודו אם יעזור לי בעיצה טובה שאוכל לעמוד בה. ויהי רצון שיכופר לי. ושבני ביתי ואני לא ניפגע מהמעשים הלא טובים מעברי.בעיקר נכדתי
בברכת תודה רבה
תשובה:
שלום וברכה
קראתי את שאלתך, וחשוב לדעת:
ראשית, נכדתך לא נושאת בשום אחריות למעשיך, כך שודאי היא לא תסבול גם אם עשית משהו שאינו נכון…
בכל הנוגע לשאר הנקודות שהעלית, אם את חושבת שממש פגעת במישהו יש לבקש את מחילתו, ואם אינו חי ניתן לעשות זאת על קברו, אבל לי נראה שיותר יש כאן סוג של לחץ מיותר, ואין משהו מוגדר, וזה סוג של חרדה מיותרת. מה שצריך זה להתמקד בעשייה חיובית מתוך שמחה ולא להתפלש בזכרונות כאלו ואחרים מהעבר. קבלי על עצמך לקרוא כל יום שני פרקי תהילים לעילוי נשמת אמא, זה יעשה לה ודאי טוב בעולם העליון, ופעם אחת תקראי גם קצת לעילוי נשמת השכן העיור. והכל בסדר.
שיהיה רק נחת מכולם ובריאות שלמה לך ולנכדה!
