בישולי גוים – עובדת זרה

שאלה:

האם יש פיתרון לספרדיה שמחזיקה פיליפינית לגבי הבישולי גויים?
האם אפשר לצרף את דעת הרמ"א והדעה שאומרת שזה בבית היהודי זה בסדר?

תשובה:

כוונתך לסמוך שבאופן זה מספיק שהיהודיה מדליקה את האש. הגר"ע יוסף כידוע סמך על צירוף זה ואמר שיש להקל משום ספק ספקא, שמא הלכה כרמ"א ושמא הלכה שבבית ישראל אין איסור בישולי עכו"ם. אולם הגרב"צ אבא שאול במבוא לחלק ב של תשובותיו דוחה סברא זו בחריפות, ובעצם זהו ויכוח כללי מה ההגדרה של ספק וספק ספקא, לדעת בעל האור לציון ככל שמדובר בהלכה שהתקבלה באופן ברור והוכרעה זה לא ספק, וכיון שהשו"ע פוסק ברור שצריך שהיהודי יניח את הסיר על האש, וכן שגם בבית ישראל יש איסור של בישולי גויים, אין כל מקום להפוך את ההלכה בגלל צירוף שני הנושאים יחד, שהרי בשניהם יש הכרעה לחומרא. ולכן אין להקל בענין זה ויש למצוא פתרון בעזרת בני משפחה וכדומה.

ברכה והצלחה.

הצטרף לדיון

6 תגובות

  1. הרב עובדיה כתב את ההיתר גם בבית ישראל או רק במלונות ומסעדות ואירועים?
    ואם יש ספק ספיקא ולפי הרב עובדיה זה מועיל למה בשעת הדחק?

  2. אין הבדל בין מסעדה לבית ישראל, הרעיון במסעדה הוא שזה בית ישראל. לגבי שאלתך לגבי שעת הדחק, הרי ברור, עצם הספק ספקא לא מובן וכי נקל גם שלא בשעת הדחק, הרי שים לב ששני הספקות כאן לא שקולים! בשניהם ההכרעה היא לחומרא, פלא והפלא מדוע התיר זאת מרן הגרע"י אפילו בשעת הדחק גדול.

  3. הספק מחלוקת מרן רמא נראה לענ"ד כספק שקול..
    מלבד זאת,יש צד שלא גזרו בישולי גויים לחולה כמו שכח סעיף יט (אמנם שם מדובר לעניין שבת אבל יש מקום לדמות שלא גזרו במקום חולי כשאין דרך אחרת בנקל)

  4. 1. למה שקול, הספרדים נהגו כמו השו"ע והאשכנזים כמו הרמ"א, יש כללים בפסיקה.
    2. חולה זה דחויה ולא הותרה, כלומר ודאי יש לעשות מה שאפשר כדי שלא להזדקק להיתר כזה, וזה עוד לפני שנכנס לשאלה בגדרי חולה.

  5. הספק שקול.
    ראו בראשונים קיג שכן מוכח שהספק שקול.

    יש כאן גם ספק ספיקא נגד מרן וגם צירוף של מקום חולי לא גזרו רבנן.

    עוד,תראו בדרכי משה קנ"ה לגבי להתרפאות באיסורי הנאה דרבנן שלא כדרך הנאתן.
    חולה סיעודי שלא יהיה לו אוכל טוב באופן שאין מי שיטפל בו כראוי,בצירוף שהחולה היהודי מדליק את האש בהחלט מספיק להתיר.
    להחמיר כאן בכזה אופן כבר מעבר לגדר החומרא הסטנדרטית ..

    ובישול הוא לא נכלל באיסורי הנאה.

    מרן הרב עובדיה שכל כך הקריב מעצמו ללכת עפ"י דעת מרן הבית יוסף ומצא להתיר זה לכשעצמו אומר דרשני..

השאר תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

שאלות שנצפות עכשיו:

מאמרים אחרונים

מדריכים הלכתיים

הכנו עבורכם
דבר תורה לשבת!

מחפשים כל שבוע איזה דבר תורה להגיד בשבת?

מעכשיו תקבלו כל שבוע דבר תורה ואת כל השאלות הכי מעניינות אליכם למייל