שמן בשרי רותח שניתז על כלי זכוכית חלבי

שאלה:

שלום
שמן רותח ממחבת בשרית התיז על הצד החיצוני של כלי זכוכית חלבי ריק שעמד בסמוך (הצד הפנימי של כלי הזכוכית מצופה בשכבה של טפלון, השמן לא נגע בטפלון)
מה דין הכלי החלבי?

תשובה:

שלום וברכה

כיון שהיה ריק [או מלא ואין שישי כנגד ההתזה] יש לערוך לכלי החלבי הגעלה.

מקורות:

לענין סיר בשרי או חלבי שניתז עליו רוטב מהמין השני הדין כך: אם יש בתכולת הסיר פי שישים מההתזה, הרי היא בטלה והמאכל מותר , אך הסיר צריך הגעלה [אא”כ התיז על המכסה שאז הוא לבדו צריך הגעלה]. ואם אין פי שישים התבשיל אסור והסיר צריך הגעלה [ראה שו”ע יו”ד סי’ צב סעי’ ה]. אולם, אם הסיר הוא פרווה, כתב החכמת אדם בבינת אדם (מה מא), שהסיר מותר מכח ספק ספיקא, שמא הלכה כדעת הסוברים שאינו מפעפע בכולו אלא במקום ההתזה לבד, ושמא העיקר כדעת הפוסקים שנ”ט בר נ”ט מותר לכתחילה, וראה שערים מצויינים בהלכה (סי’ מו), שלכתחילה יערה רותחים במקום ההתזה.

הצטרף לדיון

4 תגובות

  1. יש שחששו שטפלון הוא חרס שאין לו הגעלה, אולם בשו”ת אגרות משה (אבה”ע חלק ד’ סוף סי’ ז’) כתב שאפשר להגעיל כלים העשויים מטפלון. כמו כן כאן שזה נגע בזכוכית מבחוץ ויש סוברים שדי בעירוימבחוץ, ודאי יש לסמוך על ההגעלה כשיטת האגרות משה הנ"ל.

  2. לגבי כלי זכוכית, דעת השו”ע או”ח סי’ תנא סעי’ כו שכלי זכוכית אינם בולעים ואינם טעונים הגעלה וכך נהגו בני ספרד נוהגים על פי פסקיו, כמבואר בשו”ת ישכיל עבדי ח”ה יו”ד סי’ יג, ושו”ת יביע אומר ח”ד יו”ד סי’ ה, וראה שם שמקילים בזה אף לגבי פסח [אולם יש מבני ספרד שנהגו להחמיר בפסח למלאותם במים שלושה ימים ולהחליף את המים כל 24 שעות]. אולם, הרמ”א שם כתב שדינם ככלי חרס שלא מועילה להם הגעלה. מנהג בני אשכנז להחמיר כמו הרמ”א בפסח, אולם לענין שאר איסורים מקילים שמועילה לכלים אלו הגעלה, כמבואר בשדי חמד אסיפת דינם מערכת ה, שו”ת ציץ אליעזר ח”ח סי’ כ, וע”ע במשנה ברורה סי’ תנא שם.
    יש צורך בהגעלה גם לשיטת הספרדים בגלל הטפלון.

השאר תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

שאלות שנצפות עכשיו:

מאמרים אחרונים

מדריכים הלכתיים

הכנו עבורכם
דבר תורה לשבת!

מחפשים כל שבוע איזה דבר תורה להגיד בשבת?

מעכשיו תקבלו כל שבוע דבר תורה ואת כל השאלות הכי מעניינות אליכם למייל