צניעות – חובת לבישת גרביים

שאלה:

הבנתי שרק חלק מהזרמים ביהדות לובשים גם גרביים עד הברך כדרך הצניעות. רציתי לשאול אם יש זרם ביהדות בו מותר לשים חצאית עד אחרי הברך ללא גרביים?

תשובה:

שלום וברכה

אין כל היתר כזה, משום שבכל מקום מנהג הנשים הצנועות לכסות רגליהן, ואלו שאינן מכסות יודעות תמיד שזה לא לפי הוראת הרבנים, ואם ישאלו את הרב של האולפנא או את ראש הישיבה של הבעל הוא יגיד כן לכסות וכו'… ולכן אין כל מקום שכך מנהג הנשים הצנועות.

הצטרף לדיון

17 תגובות

  1. אני לא חושב שאפשר לקבוע בביטחון גמור "שבכל מקום מנהג הנשים הצנועות לכסות רגליהן", כי אף אחד לא הלך ובדק ברגליהן של הנשים כיצד נוהגות בכל אתר ואתר… ומתוך דברים שנשאל הגרש"ז אויערבאך ונדפסו בספר "ועלהו לא יבול" ח"א, הבנתי שיש מקומות במגזר הד"ל שלא נוהגות הנשים לכסות בגרביים (והורה לא למחות בהנוהגות כמשנה ברורה). ויש מקומות בחו"ל שהנשים החרדיות לא נוהגות לכסות בגרביים (גם בהן הורה שיש להן על מי לסמוך כדלקמן).

    גם לא נכון לכתוב "ואם ישאלו את הרב של האולפנא או את ראש הישיבה של הבעל הוא יגיד כן לכסות", כי יש לזה היתר בפמ"ג ובמשנה ברורה, וכי הרבנים עמי הארצות ולא מכירים פסקיהם? וראה את תשובת הגרש"ז אל הרב דוד דודקביץ שליט"א, רב היישוב יצהר, שלא למחות בהנוהגות כמשנ"ב.

    וגם הלובשות גרביים, נזקקות עדיין לפסק המשנ"ב, כי לולא זה היו נצרכות לכסות בשמלה שאורכה עד העקב.

    ובספר חו"כ (פרק ט"ו) הביא ביאור מחודש להצדיק את המנהג לכסות בגרביים (או לא לכסות בכלל, אם יש מקום שנוהגות כך הנשים הכשרות, ונפק"מ לגרביים שקופות וכיו"ב שבזה פשט המנהג בכל מקום) ואעתיק משם:

    כתב הרא"ש (ברכות פרק ג', סי' ל"ז) "אמר רב ששת, שיער באשה ערוה, (פירוש) לנשים שדרכן לכסות שערן, אבל בתולות שדרכן לילך פרועות מותר לקרות ק"ש כנגדן". כלומר, דעת הרא"ש שאין השיער ערוה בעצם, אלא מדרבנן במקום שדרכו להיות מכוסה ואינו רגיל בו. ולא רק הרא"ש כתב זאת, אלא גם השיטה מקובצת (ברכות כ"ד) לגבי שיער שחוץ לצמתה. וכן כתב המאירי (שם) לגבי שיער הבתולות ושיער שחוץ לצמתה. וכן כתב הרשב"א בשם הראב"ד (שם) לגבי שיער שחוץ לצמתה. וכן כתב הראבי"ה (חלק א' מסכת ברכות סי' ע"ו) לגבי שיער הבתולות. וכן בהגהות מיימוניות (הלכות ק"ש פרק ג' הלכה ט"ז) לגבי שיער הבתולות. וכן המרדכי (מסכת ברכות פרק ג' רמז פ') הביא דברי הראבי"ה. וכן בספר אוהל מועד (שער ק"ש דרך ה' נתיב ה', והוא אחד מן הראשונים) כתב כן לגבי שיער הבתולות ושיער שחוץ לצמתה, שאין חוששין כיוון "שהוא רגיל באותו שיער". וכן הביא בשו"ת מהר"ם אלשקר (סי' ל"ה) בשם בעל המכתם. והנה לנו עשרה ראשונים המתנבאים בסגנון אחד.

    ולא רק לגבי שיער מצינו בדברי הראשונים להתיר מה שדרכו להיות מגולה, אלא לגבי כל שלושת הדברים המוזכרים שם: שוק, קול, ושיער. לגבי שוק, כתב בספר האגודה (מסכת ברכות פרק ג' סי' ע"ג) וזה לשונו: "שוק באשה ערוה, במקום שדרך לכסות". דהיינו שאינו ערווה במקום שאין דרך לכסות.
    וכן מוכח מתוס' הרא"ש (ברכות דף כ"ד), "שוק באשה ערוה. דלא תימא פעמים שהאשה מגבהת בגדיה ואין דרכה להיות מכוסה, קמ"ל דהוי ערוה". וכן בשיטה מקובצת (שם): "קא משמע לן שאע"פ שפעמים הוא נגלה, דינו כמקום מכוסה שהוא מביא לידי ערוה". ומשמע שהוא ערוה מחמת שרק לפעמים הוא נגלה, ודרכו להיות מכוסה, אבל אם אכן היה דרכו להיות מגולה, אין בו ערוה.

    וכן משמע מראבי"ה (שם) ומהמרדכי שהביאו, וזה לשונו: "וכל הדברים שהזכרנו למעלה לערוה [דהיינו שוק, קול, שיער] דווקא בדבר שאין רגילות להגלות, אבל בתולה הרגילה בגילוי שער לא חיישינן, דליכא הרהור, וכן בקולה לרגיל בו". משמע מדבריו שהוא הדין לשוק, שאם יש רגילות בזה, לא חיישינן, אמנם הדגיש דוקא שיער וקול.
    וכן כתב בהגהות מיימוניות לגבי שיער וקול: "בתולה הרגילה בגלוי שער לא חיישינן, דליכא הרהור, וכן בקול הרגיל בו".

    ולפ"ז מתורץ קושיית הב"ח באורח חיים סימן ע"ה, "לאיזה צורך נקט שוק יותר משאר מקומות מכוסין שבה", וביאר דהו"א שמותר כיוון שהוא מלוכלך בדרך כלל, וקמ"ל שאסור. ולדברינו לא קשיא מידי, כי דוקא גילוי השוק תלוי ברגילות, כמו שיער, אבל שאר איברים לא (וכן הזרוע עד המרפק, דינו כשוק עד הברך, וזה מפורש בחידושי הר"ן (שבת דף ס.) שמספר בפשטות על מנהג הנשים הכשרות בזמנו, שמגלות זרועותיהן: "והילכך הני נשי דידן דאזלי בזרועות מגולות אסור ליתן אצעדות בזרועותיהן לצאת לרשות הרבים, דהא איכא למיחש דילמא שלפא ומחויא לחבירתה, דהא לא מיגניא בגילוי זרועה כיון דאורחה בהכין").

    ולפ"ז מובן מדוע הגמ' בברכות (דף כ"ד) הוצרכה להביא ראיה שהשוק הוא ערווה מהפס' בישעיה, וראיה שהשיער הוא ערווה מהפס' בשיר השירים. כי מדאורייתא השוק אינו נכלל ב"והיה מחניך קדוש" ואינו ערווה בעצם אלא תלוי ברגילות, וכן קול אינו ערוה בעצם, ומדאורייתא אמנם אסור לאשה לפרוע שערה אבל הוא גזירת הכתוב בלי טעם (או משום קללת חוה, או ע"פ סוד) וגם השיער אינו ערווה בעצם אלא תלוי ברגילות. ובמקום שרגילים בכל הנ"ל, אינם ערווה כלל. אבל אם היה זה ערוה מדאורייתא, לא היה צריך פסוק מיוחד לשם כך.

    ועיין בספר חזון איש (הלכות ק"ש סי' ט"ז), שכתב "כל הני אינה ערווה בעיקרו, אלא חכמים אסרוה משום הרהור וטרדא". כלומר שכל הפרטים המוזכרים בברכות דף כ"ד שהם שוק קול וערווה, אינם ערווה בעצם אלא מדרבנן אסרום מחמת שרגילים להיות מכוסים ומביאים הרהור. ולכן הסיק להקל בבנות קטנות, אף גדולות מגיל שלוש, כל שגופן קטן ואינו מביא הרהור (ובנדון זה הסתפק אם הלכה כפמ"ג וכמשנ"ב והסיק שקשה להכריע).

    וכן כתב בשו"ת שלמת חיים (אורח חיים סי' פ"ו) להגאון רבי יוסף חיים זוננפלד, רבה של העדה החרדית בירושלים, שנשאל "בענין נערות קטנות שמגולה השוק לקרות כנגדן – מש"כ כיון דליכא הרהור לית לן בה כי אם בערוה ממש, ומה דנקרא ערוה. הרי בהדיא אמרו "שוק באשה ערוה" וכאן איירינן בזה". והשיב: "הרי אמרו גם "קול באשה ערוה", וגם כאן לא למדו כי אם מדכתיב "גלי שוק" וגו', משמע שדרכו להיות מכוסה, וזה אינו ערוה כי אם באשת איש ובגדולה, אבל לענין במקום שאין כאן הרהור לא אמרו".

    ובהערות שם ציין לה"פנים מאירות", "דכל ערוה דרבנן הוא דוקא היכא דיכול לבוא להרהור", וציין שכן כתב הפר"ח (סי' ע"ג), וזה לשונו: "ומסתברא לי שכל אלו הדינים המוזכרים בכאן… לאו טעמא משום ולא יראה בך ערות דבר, אלא משום דמיטרד ואתי להרהורי".

    וע"פ הנ"ל הרווחנו טעם לזכות את הגרש"ז אויערבאך זצ"ל במה שכתב בספרו "מנחת שלמה" חלק ב' (סי' ק"ג אות ט"ו): "לענין שוק ידוע שיש סוברים שזה רק הירך אבל רבו החולקים על זה, ולכן צריכים ודאי להקפיד שלא לצאת לרחוב בלי גרביים, אבל אין לגעור במקום שההמון הפשוט לא מקפיד על כך". וכן בספר "מעדני שלמה", בזה"ל: "חובת לבישת גרביים (כיסוי הרגל מתחת לברך) תלוי הדבר במנהג המקומות, ובמקום שלא נהגו ללבוש אין לגעור בהן. ואף שלרוב הפוסקים הרגל התחתון חשיב שוק וצריך כיסוי, יש להן על מי לסמוך, שהרי דעת המשנה ברורה דלא הוי שוק".

    וכוותיה ולא מטעמיה, דהוא זצ"ל סמך על המשנ"ב, וכבר הקיפוהו ראיות רבות לדחות דבריו, ולהוכיח שהשוק הוא החלק התחתון של הרגל, וגם נראה כך בפשטות. אבל לדברינו אתי שפיר, ואין לפקפק במנהג בנות ישראל הקדושות.

  2. יישר כח על כל האריכות, אבל לדעתי זה אך למותר, אין לערב כאן את הנושא של המשנה ברורה שדן אם זה נחשב ערוה לנושא האם מותר כך ללכת!! גם אם מותר לומר קריאת שמע כנגדה זה עדיין לא אומר שזה צנוע. ובנוגע למה שאמרתי שמנהג נשות ישראל הכשרות בכל מקום הוא לכסות רגליהן אני עדיין עומד איתן על דעתי, ואם צריך לחפש בנרות איזו אשה יראת שמים שלא מכסה זה לא הופך למנהג… מנהג הכוונה שיש מקום או קהילה מוגדרת שבה הנשים הצנועות ויראת השמים לא מכסות, אין כזה דבר חד וחלק. ממילא הדברים פשוטים לפי דעתי. וגם אם אין חובה לרוץ למחות, מפני שהדין קל יותר מטפח מגולה ממש, וכפי שציינת, זה עוד לא אומר שמותר וראוי כך לעשות.

  3. תודה לכת"ר על התשובה, אכן בקהילות החרדיות בארץ אין כזה דבר, אבל בקהילות החרדיות בחו"ל יש, וכן בקהילות הדתיים לאומיים כאן בארץ. זה מה שהבנתי מהשו"ת עם הגרש"ז אויערבאך.

    אני מסכים עם כת"ר בכל מה שכתב, שגם אם אין למחות אז בוודאי שלא צריך לרוץ ולהתיר, ללא ספק! וגם אני לא באתי להתיר פה איזה דבר מחודש, וקהילות הנוהגות לכסות בגרביים, המנהג הוא הלכה, ואין שום היתר ללכת נגד זה.

    הנפק"מ היא רק לגבי מה שהתפשט היום, שנשים הולכות עם גרביים דקות מאוד, ויש כל מיני משועממים שמוציאים עלונים ומוכיחים שאפילו 100 דנייר זה לא מספיק (כי הלבישו על בקבוק וראו שעדיין אפשר לראות את הכיתוב…) בניגוד למה שהיה מקובל תמיד להתיר 20 דנייר, ועוד באים אחרים ואומרים ש"צבע הרגל" זה לא טוב, וכן על זה הדרך. והעולה על כולנה, באים ורוצים להכריח שהמשנ"ב "טעה" וחובה לכסות עם שמלה עד הקרסול, נגד המנהג הרווח כיום.

    לזאת היו מכוונים דבריי דלעיל. כי אם יסוד הדין הזה הוא מנהג, נעמיד אותו על המנהג הקיים ותו לא (וכדמוכח מהגמ' והראשונים שהשוק תלוי במנהג).

  4. בתור יהודי שגר בחו"ל אני יכול לומר בברור שהנשים החרדיות לובשות כולם גרביונים ומי שלא הם בדרך כלל מודרניות או מתחזקות שלא זכו לגדול מילדותן בחצרות בית השם שתראה אותם גם עם לקה אדומה בצפרניים עם חצאיות גבוליות מאוד ועם פאות ארוכות הדברים ידועים מאוד לבני תורה החוצנקים כך שאין מנהג של חרדים בחו"ל ששונה מארץ הקודש

  5. בתור יהודי שגר בארץ, משום מה מרגיש לי שהאנונימי הנ"ל מתגורר גם הוא בארץ, אלא שהוא חושב שאולי העובדה שקהילות בחו"ל הולכים בלי גרביים תגרום רפיון גם כאן בארץ, ולכן חשוב לו להכחיש את המוחש…

    אבל אני לא דיברתי באוויר, אלא התבססתי על דברים שכתבו אנשים (אמיתיים) שחיים בחו"ל, וכמובן לא הכללתי את כל הקהילות בחו"ל (כך שגם אם יקום מישהו ויטען שהמציאות היא שמקפידים על גרביים, אין זה אומר שכל עשרות ומאות הקהילות בחו"ל מקפידים על כך).

    הרי תלמידו של הגרש"ז הלך להיות רב קהילה בחו"ל, והלך לפתוח שם *כולל אברכים* (כמתואר בספר מעדני שלמה להגרש"ז שכתב תלמידו המובהק), זאת אומרת שלא מדובר באיזה קהילה של קלי דעת, ובכל זאת הוא מציין שלא נהגו שם, ושואל את הגרש"ז אם לעורר אותם על זה (וענה לא שלא יוכיחם על כך אלא ישפיע לאט לאט).

  6. במקרה את הקהילה הזו אני מכיר… הוא לא התכוון לקבוצת האברכים שהביא לשם, אלא לכלל היהודים שם, שהיו חלשים מאוד מבחינת דת, הוא הגיע למקום שממה בטקסס הרחוקה… זה לא מודד למנהג נשים יראות ה'. אלא שכמובן אין למחות בהן, כל אחד מבין… המודד הוא מנהג נשות אברכי הכולל שהביא לשם… והם בסדר גמור, אני מכיר אחד מהם..

  7. ליוסף חיים היקר
    ליהודי יש חזקת כשרות כל עוד לא מוכח ההיפך רק כדי להוציא מליבות החושדים שאולי מישהו הופך את ההלכה למשהו פוליטי אשאיר לך את מספר הטלפון שלי בצרפת 0033984023601 (ולא 09 זה לא הוט שכמדומני יש בארץ) אם תרצה תוכל להתקשר בשמחה רבה או להתארח…..

  8. אם כן מחילה שחשדתי בכשרים (תגובה אנונימית על קהילה אנונימית בחו"ל זהו דבר המעורר חשד בדרך כלל).

    אבל עדיין אחזור ואומר, אף אחד לא הלך ובדק את *כל* הקהילות החרדיות בחו"ל, כך שיוכל להצהיר על המנהג בכל העולם. אלא לכל היותר כל אחד יכול להעיד על המנהג הרווח בקהילתו.

  9. חלילה להתיר, הרי הדגשתי לעיל שלא באתי להתיר ללכת בלי גרביים במקום שנהגו, כי המנהג הוא הלכה וחובה.

    אבל כתבתי גם מה מפריע לי, שתולים מודעות בכל אתר ואתר ומערערים על מנהג ישראל בגרביים, ומציגים כאילו לכ"ע גרביים אינו מועיל וחובה שמלה עד הקרסול… בנוסף, גם טוענים שהגרביים שקופות או בצבע רגל (בענין צבע רגל כבר כתב בשו"ת אז נדברו שאין בכך כלום).

    לכן חשוב להעמיד דברים על דיוקם, כי מי שלא יודע את שורש הדברים בש"ס ופוסקים, יכול גם להשתכנע בנקל ממודעות רחוב.

    ושמא תאמר שגם זה קולא, ומדוע יש לי רצון להקל? התשובה היא פשוטה, אין זו קולא אלא חומרא! כי אנו רואים בעינינו התרופפות בנושא הזה אצל נשות בני התורה, שחלקן הולכות עם חצאיות מיני מעל הברך, וכל זה הוא תוצאה ישירה של המודעות הנ"ל, דכתיב אל תצדק הרבה וסמיך ליה אל תרשע הרבה (כמובא בשו"ת סתרי ומגיני).

  10. כדאי מאוד להדגיש ולהוציא מהטעות שאני שומע לעתים קרובות כאילו תושבי חו"ל מקילים קצאת אע"פ שאני גר בצרפת אבל כשאתה בחו"ל יש לך קשר רצוף עם כל הקהילות החרדיות של אירופה וגם מתוקף תפקידי (אך אשאר אנונימי) יש לי קשר עם קהילות בארצות הברית ומידיעה ברורה שהבני תורה(שלא מוצאים אותם בכל שידרה) מקפידים בדיוק (ואף יותר למי שיודע) כמו הבני תורה בארץ עפ"י פסקי גדולי הדור מאז ומעולם ללא שום פיקפוק ורק מודרנים שהם לא מיעוט מרשמים לעצמם לחרוג מההלכה הצרופה כפי שלמדנו מרבותינו (והרבה פעמים בשוגג) (נשמע מאוד ישראלי כן ברוך השם זכיתי ללמוד ולגור הרבה שנים בארץ הקודש לצילם של מאורי הדור)ולכן מי שחושב אחרת פשוט לא מכיר את המציאות ולפעמים להתרעם על אי אלו הלכות ומנהגים המצויים בארץ הקודש בהסתמכו על חרידים מחו"ל שיש והיה להם תמיד רבנים גדולי תורה
    שנה טובה ומבורכת

  11. להרב יוסף חיים הנכבד שליט"א:
    על אף החבורה הנפלאה שלך, עדיין יש הרבה מן הראשונים והאחרונים שנוקטים שכל הנאמר בסוגיא בברכות הוא דאורייתא. ולשיטתם חובה לכסות את השוק אף במקום שהדרך שם לגלות את השוק.
    וממילא ודאי מן הראוי להחמיר ללבוש חצאיות עד הקרסול ולא לסמוך על שיטת המשנ"ב שדחוקה הרבה.
    וא"כ מדוע אתה כ"כ בז לזה??????
    וזה פשוט שגרביים 20 ואפי' 60 דנייר אינם מועילות כלום אם החיוב לכסות מה"ת.
    ואגב רש"י בברכות מבאר ש'ערווה בעששית' היינו ערווה המכוסה בקלף דק, ולא נראה לי שיש קלף דק יותר מ80 דנייר ואעפ"כ אסור לקרות כנגד זה ק"ש.

  12. להרב בני שליט"א,
    רוב הראשונים נוקטים כפי שהבאתי, שהערווה האמורה בברכות כ"ד היא ערווה מדרבנן התלויה במנהג, רק שמעטים כתבו זאת במפורש לגבי שוק, ורובם דיברו על שיער או קול.

    מה שהבאתי הוא ביאור מחודש, בדרך אפשר, שלא בא לחלוק על אף אחד אלא להצדיק את המנהג הרווח שהוא אליבא דרוב הפוסקים כיום, ללכת בגרביים.

    כבודו מוכיח שגרביונים הם לכל היותר "קלף דק", והוא אשר אמרתי, שגרביון אינו כיסוי באמת, אלא חומרא בעלמא, וכל הפוסקים המתירים לילך עם חצאית המכסה את הברך וגרביונים (שהם רוב הפוסקים) הם בעצם פוסקים כמשנ"ב שאין צורך בגרביים כלל, אלא שמצריכים גרביים כמנהג, לתוספת חומרא ותו לא.

    אבל היות ומערערים על שיטת המשנ"ב שהיא לכאורה תמוהה (אם החזו"א הסתפק בזה, קשה לומר שהיא תמוהה… אבל גם אם נאמר שהם צודקים) אז הבאתי ביאור פשוט וישר ע"פ דברי הראשונים (שאי אפשר להתעלם מהם), והביאור הוא מוכרח מהגמ' כי לולא זה לא מובן כלום, מדוע נקטו דוקא שוק וקול ושיער, מדוע הביאו פסוקים משה"ש ולא למדו מ"והיה מחניך קדוש", ומאי שנא בין שוק לירך, וכיצד הקילו הראשונים בפשטות בשיער במקום שנהגו (למעשה הקילו גם בקול ושוק, אבל בשיער יש עשרה ראשונים שהקילו וזה רוב מכריע).

    ולפי הביאור נוכל להצדיק את המשנ"ב, כוותיה ולא מטעמיה.

    אם כבודו שואל אותי, אם להחמיר ולכסות עד הקרסול, בוודאי שראוי, ואינני בז לזה ח"ו. רק כתבתי שהמודעות רחוב וכל התעמולה, שנשים ממילא לא שומעות לה ולא ישמעו לה לעולם (כל עוד לא יתאחדו הפוסקים ויפסקו כך), גורמות לרפיון כי מתרגלים שהכל שקר וכזב, ומתרגלים לא להתייחס וכך באים לידי חצאיות מיני שהם איסור דאורייתא לכ"ע.

השאר תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

שאלות שנצפות עכשיו:

מאמרים אחרונים

מדריכים הלכתיים

הכנו עבורכם
דבר תורה לשבת!

מחפשים כל שבוע איזה דבר תורה להגיד בשבת?

מעכשיו תקבלו כל שבוע דבר תורה ואת כל השאלות הכי מעניינות אליכם למייל