שאלה:
מה המקור שבארץ הקודש הנוסח המקובל אצל האשכנזים לומר שים שלום במנחה של שבת, כשבחו"ל הרבה אשכנזים אומרים שלום רב, גם שקוראים בתורה?
תשובה:
שלום וברכה,
המנהג לומר שים שלום במנחה של שבת הובא כבר ברמ"א סי' קכז, וכן הובא בהגה' מימוניות ס' התפילות נוסח ברכות התפילה, ובאגודה במגילהפרק ג. נכון שמנהג מגנצא היה שלא לשנות, וכן הוא ברוקח עמ' שנט, אבל בתשב"ץ סי' רלט כתב לומר שים שלום כשקוראים בתורה במנחה, וכן הוא במנהגי וורמייזא סדר מנחה של שבת, וראה במקור חיים בכרך סי' קכז שגם הביא בזה שיטות שונות. נמצאנו למדים שהאמירה כביכול האשכנזים בחו"ל אומרים שלום רב אינה מדוייקת כלל, גם בין קהילות גרמניה עצמה מצינו בזה הבדל בין מגנצא לוורמייזא… אינני בקי בסדר השתלשלות המנהגים בא"י, בדרך כלל הם נוסדו על ידי תלמידי הגר"א, אבל עכ"פ ודאי שיש לכך בסיס רחב מאוד.
במאות השנים האחרונות החלוקה היתה די ברורה: מנהג אשכנז (המערבי) לומר שים שלום במנחה של שבת, ומנהג אושטרייך-פולין היה לומר שלום רב.
נכון שכבר ברמ"א נזכר המנהג לומר שים שלום, אך לא כתב שזהו המנהג בפועל.
בשלב מסויים -איני יודע האם זה קשור לגר"א או לא, כי לא ידוע מנהג הגר"א בעניין זה- התפשט יותר המנהג לומר שים שלום גם בקהילות רבות הנוהגות מנהג פולין, עד שנהפך ל"מנהג רוב תפוצות ישראל".
אציין כי אצלנו בקהילת עדת יראים-אושטרייך במודיעין עילית אומרים שלום רב, וכן נוהגים בקהילות רבות של יוצאי הונגריה (גם כאן בארה"ק).
בפשטות, הטעם העיקרי ל"שים שלום" הוא ברכת כהנים. לפי הרוקח, הנוסח אמור להיות גם בשחרית שלום רב, ורק אחרי ברכת כהנים המסתיימת "וישם לך שלום" אומר החזן שים שלום. וכדי שלא להבדיל בין תפלת החזן לתפלת הקהל, אומרים גם בלחש שים שלום.
השאר תגובה