האם יש הלכה או מנהג שאנחנו חייבים לבחור לתינוק שם מהתנ"ך דווקא? האם מספיק שם בשפה העברית? והאם אסור לבחור שם לועזי ?
בתודה.
תשובה:
שלום רב.
יש להבהיר מה הוא ה"שם" הניתן לתינוק. ובכן: לכל נשמה הבאה לעולם, יש תפקיד מיוחד המוגדר לה. אף אחד לא בא לעום "סתם". לכל אחד יש תפקיד שהוטל עליו. הנשמה מקבלת שפע מלמעלה, המתבטא בכלים ותכונות מיוחדות שיש לכל אחד, לצורך התפקידים והנסיונות שלשמם נשלח אל העולם. (דוגמא: מי שבא לעולם לתקן את ענין הצדקה, נולד עם כשרונות לעשיית כסף, ותכונות אופי לשמר את כספו, כדי להעמידו במבחן אם הוא מתגבר ונותן. מי שבא כדי לתקן את עיניו, בא עם משיכה חזקה לעניינים אלו. וכיוצ"ב. אמנם הדברים מורכבים וסבוכים מאוד, והכל כפי חכמתו העליונה יתברך).
צנורות השפע הכלליים בעולם, הם 27 האותיות הקדושות של לשון הקודש, שבהן נברא העולם. (א+ב עם הסופיות). צנורות השפע הפרטיים לכל אדם, הן אותיות השם שלו. לכל אות יש מילוי (כלומר האותיות שבהן כותבין את האות), ניקוד, והמיקום שלה בתוך המילה, התרכובת של כל זה היא השפע של האדם. כלומר: לא זו בלבד שכל אות בשם האדם משפיעה לו, אלא גם האותיות הפנימיות של אותיות השם שלו משפיעות לו. דרך משל: מי ששמו "דן", האותיות הראשיות הן "ד" "ן", והמילוי שלהן (כלומר האותיות שבהן כותבים את האותיות "ד" "ן") הן אותיות ד,ל,ת נ,ו,ן. והמילוי דמילוי (כלומר האותיות שכותבין את האותיות הנ"ל) הן: ד,ל,ת ל,מ,ד ת,ו נ,ו,ן ו,א,ו נ,ו,ן. המשך זה הוא עד אין קץ, וכל האותיות למילוייהן עד אין סוף מאירות ומורידות לבעל השם שפע, כפי הראוי לו בעולם למשך כל חייו.
לכן מאוד חשוב שהשם שייבחר יהיה בלשון הקודש, כי הוא מורה על השפע המתאים. שם שההוראה שלו בלשון הקודש היא לא הוראה טובה, גם המזל (=השפע) הנמשך לאותו בעל השם, יהיה לא טוב. דוגמא: אנחנו יודעים כי בנים שנקראו בשם "גל" היו בלתי יציבים (כמו גלים), מאידך בנים שנקראו בשם "אריה" היו תמיד יציבים וסמכותיים. בנות שנקראו בשם "ספיר" היו עקשניות וקשות (כמו הספיר), ומאידך בנות שנקראו "עדינה" היו תמיד עדינות ורצויות. אע"פ שיש יוצאים מן הכלל (כמו בכל כלל), אולם בדרך כלל – רואים את הדברים בבירור !.
הדברים הנ"ל כתובים כבר במדרש (בראשית עג,ג, ובמדבר טז,י): "יש בני אדם ששמותם נאים ומעשיהם כעורים, ויש שמותם כעורים ומעשיהם נאים, ויש ששמותיהם נאים ומעשיהם נאים, ויש ששמותיהם ומעשיהם כעורים. שמותיהם נאים ומעשיהם כעורים, זה ישמעאל ועשו: 'ישמעאל' – שומע אל, 'עשו' – עושה רצון עושהו, אבל מעשיהם רעים. שמותיהם כעורים ומעשיהם נאים, אלו עולי גולה: 'ברק', 'סיסרא', 'תמח'. שמותיהם כעורים ומעשיהם כעורים – אלו המרגלים: 'סתור' בן מיכאל, 'נחבי' בן ופסי, 'גאואל' בן מכי. שמותן נאין ומעשיהם נאים, אלו השבטים, 'ראובן' 'שמעון' 'לוי' 'יהודה'. עכ"ל. רואים היטב שכל שם – מושך את ההשפעה וההוראה היוצאת מאותו השם, עד שחז"ל ציינו כיוצא מן הכלל מי שקרה לו ההיפך.
אמנם לצערינו, בדורות האחרונים שנסתמה החכמה לגמרי, אנחנו איננו יודעים אפילו את פירוש האותיות כראוי, באופן שנוכל להחליט לבדנו על המצאת שמות חדשים, והטוב ביותר הוא להצמד לשמות קודמים, שהננו יודעים שהיו בעלי מזל טוב והצלחה. (כמו שמות של אנשים צדיקים מן התנ"ך).
דבר זה כתוב כבר בחז"ל (בראשית רבה פרשה לז אות כה): "אמר ר' יוסי, הראשונים, על ידי שהיו מכירים יחסיהם [תפקידם], היו מוציאים ]שמם] לשם המאורע, אבל אנו שאין אנו יודעין את יחסינו, אנו מוציאין [שמות] לשם אבותינו. רבן שמעון בן גמליאל אומר, הראשונים על ידי שהיו משתמשין ברוח הקודש היו מוציאין [שמות] לשם המאורע, אבל אנו שאין אנו משתמשין ברוח הקודש אנו מוציאין [שמות] לשם אבותינו".
אמנם אין חובה לקרוא שם מהתנ"ך, ואין איסור לקרוא שם שאינו עברי. כל השמות מותרים, חוץ משמות של מי שהיו רשעים מפורסמים: נמרוד, מתן, עומרי, מריה, כריסטיאנה, וכיוצ"ב). אלא שהחכם אינו לוקח סיכונים, ופעמים רבות מופיעים אנשים ומאוננים על "מזלם הרע", באופן שברור שהשם שלם גורם להם למצב זה. לכן מראש כדאי לתת שמות נעימים ורכים, בעלי משמעות טובה, באופן שיומשך על הנולד שפע טוב לכל ימי חייו. דבר זה חשוב לאין ערוך, מצלצול היפה של שם שההורים בוחרים לילד כדי להיות מעניינים או מקוריים..
אליהו בר שלום
דיין ומו"צ שכ' רמת שלמה בעיה"ק ירושת"ו
ראש בית ההוראה משפטי החיים בת ים
מח"ס משפט הכתובה
