לתרומות לחץ כאן

חינוך קטן לתענית ביום הכיפורים

שאלה:

בס"ד
א' קטן ביוכ"פ בגיל שמחנכין אותו לשעות האם יש איסור לחנכו להשלים [בשו"ע נזכר האיסור רק על קטן פחות מבן ט' שאינו בר תענית כלל שלא יענו אותו]
ב' קטן כחוש שזמנו לחיוב להתענות מבן י' האם יש איסור לענותו משעות מבן ט'.
ג' קטנה בריאה שזמנה לחינוך שעות רק מגיל ט' [ומבואר בראשונים דאע"ג שהיא מקדימה בגדילתה שנה לפני זכר זה משום שלא רצו לקבוע לה זמן שונה משל קטן לחיוב חינוכה,] האם יש איסור לענותה לשעות מתחת לגיל ט', או דאע"ג שא"צ לחנכה מתחת גיל ט' מ"מ האיסור שלא לענותה הוא רק מתחת לגיל ח'.
ד' קטן שהוא בגיל שכבר ראוי להשלים התענית, וע"פ הוראת הרופא הוא צריך לטעום משהו מועט האם יש ענין בכל זאת לחנכו שיאכל פחות פחות מכשיעור

תשובה:

שלום וברכה

א. בודאי אין להורות לו שהוא צריך להשלים, ההלכה הזו אין פירושה שיש חשש פיקוח נפש אם מענים את הילד, אלא שעל האב לדעת שאסור להכביד על הילד במה שאינו מחוייב בו… וממילא אב שדוחק בבנו שיתענה יותר ממה שצריך מדין חינוך, הוא בעצם מצער אותו בחינם ודינו ככל אדם שמצער את חברו… אלא שאם הוא רוצה מעצמו ולפי דעתך הוא מסוגל, אין צורך למנוע זאת ממנו, ויש שנהגו להרגיל לפני הבר מצוה לצום תענית שלמה.

ב. בודאי, אם הוא כחוש באופן כזה שאין לענותו, הרי שאסור לענותו… אבל כבר הורה הגרש"ז אויערבך שגם קטנים יותר בלילה לא צריכים לאכול, ולכן אוכלים טוב סעודה מפסקת ובלילה לא יאכלו וישתו, זה אפשרי גם בגיל שש-שבע, כל ילד לפי מה שהוא.

ג. אין שום סיבה לחשוב שילדה בת 8 בריאה וחזקה יותר מילד בן 8 ואין לענותה, לפי הבנתי חיוב מצוות מגיל 12 אינו נובע מבשלות הגוף אלא מבשלות ההבנה הנפשית, ממילא זו לא סיבה להקדים אצלה את דין חינוך לתענית.

ד. ודאי אין טעם, כי הרי גם פחות מכשיעור זה איסור תורה רק שאין בזה כרת, והרי כשיגדל יוכל להתענות בעזרת ה' כרגיל, אם כן מה ענין בחינוך של הקל הקל תחילה. תענית בלאו הכי אין כאן אלא רק קולת העונש. 

הצטרף לדיון

9 תגובות

  1. בס"ד
    א' אלו שנהגו לפני הבר מצוה להתענות תענית שלימה זה בגיל שהוא מי,א ומעלה שאז מעיק הדין [דרבנן] הוא חיבי להעתנות ואין זה ראיה לנדו"ד שאפשר להכביד על קטן שאינו בר חיוב זה כלל
    ג' עיין בפירוש המשניות לרמב"ם פ"ח דיומא שכתב "כי הנקבות סובלות התענית יותר מהזכרים לפי שמזג הזכרים חם ונמס גוף
    ד' האם זה פשוט שמי שאוכל פחות מכשיעור נחשב שאינו מתענה [ונפק"מ לענין לעולת לתורה במנחה לצד ברע"א שקריה"ת דמנחה ביוכ"פ היא מדין תענית?

  2. ד. יכול להיות שהוא נחשב מעונה, אבל הוא עובר על איסור דאורייתא של אכילה ביום הכיפורים, וככל שמדובר בגיל חינוך, לא מצינו חינוך כזה. כשם שמצות חינוך בלולב זה קטן היודע לנענע, ובציצית היודע להתעטף, בתענית כשיודע להתענות.

  3. בס"ד
    מה שמצינו דצריך קטן הידוע להתעטף ויודע לנענע היינו מכין דקודם לכן הוא כלל לא הגיע לגיל חינוך של ציצית או של לולב אבל בנדו"ד הוא כבר הגיע לגיל חינוך של תענית ורק עכשיו בגלל סיבה חיצונית הוא לא יכול להתענות, זה לכאורה דומה לקטן שכבר יודע לנענע ורק עכשיו בגלל סיבה חיצונית אינו יודע לנענע דבכה"ג לכאורה הוא כן חייב בחינוך של לולב.וטפי אם שנה אחת הוא כבר היה מנענע לולב האם נימא שבשנה שאח"כ הוא לא יטול כשאינו יכול לנענעוה"נ בנדו"ד כשבשנה שעברה הוא כבר התענה והשלים ורק השנה הוא חולה וצריך לאכול שיעורים מדוע נימא שהוא לא יתענה כמו גדול שבמצב כזה מתענה לשיעורין

  4. לא הבנתי למה זה נחשב שהגיע לחינוך תענית? קטן לא מסוגל להתענות יום שלם ולכן הוא לא הגיע לידי כך, ואין כל מקום לחנכו להקל הקל, ומה שמתענה שעות הוא גדר חינוך אחר שאינו קיים בשאר מצוות ואין בו שיעור וגדר.

  5. בס"ד
    מה שכתבתם זה נכון בקטן שהוא בגיל שצריך להתענות רק שעות, אבל נשוא השאלה הוא בקטן שהוא בגיל שיכול להתענות יום שלם [דהיינו מגיל אחד עשרה שנים] ועכשיו רק מחמת איזו מחלה אינו יכול להתענות יום שלם בלי לאכול שיעורין, דבכה"ג אכתי יש מקום לומר שיאכל פחות מכשיעור. [ובזה שייכא הסברא דלעיל לומר שזה לא נחשב שהוא כמו קטן שלא הגיע לגיל חינוך של תענית, הואיל ובהתפתחותו הוא כבר הגיע לגיל זה ורק עכשיו יש לו בעיה זמנית שאינו יכול להתענות תענית גמורה ולפיכך אולי ראוי שכן יתענה ויאכל רק שיעורים

  6. אינני מכיר חיוב חינוך לתענית שלמה לפני הבר המצוה, אני מכיר מנהג בעלמא כזה של שלוש צומות שלא ברור לי מקורו, ואצל ילדי לא עודדתי את זה מעולם.

  7. אכן להתענות דוקא שלש צומות לפני הבר מצוה זה מנהג שלא ידוע מקורו כלל. אבל להתענות ולהשלים התענית מגיל י"א בין זכר בין נקבה [שאגב בזכר זה אפילו יותר מג' צומות לפני הבר מצוה] זה דינא דגמ', וזה מפורש בשו"ע תרט"ז ס"ב [ורק שהרמ"א כתב שבנער שהוא כחוש יש להקל ולא להשלים דיש לסמוך על כמה ראשונים שפוסקים שאין חיוב השלמה מדרבנן לפני גיל י"ג, ובנער כחוש יכול לסמוך על שיטתם] אבל מ"מ עיקר הדין בשו"ע הוא להשלים את כל התענית מגיל י"א וזה חיוב גמור מדרבנן.

  8. נדמה שבדורות האחרונים ההלכה גורפת שכולם כחושים, וממילא אין בזה חובת חינוך, כמדומה שכך מנהג העולם לתהייחס לכך.

  9. בס"ד
    אמנם מוזכר בפוסקים שבדורות האחרונים זו המציאות שכולם כחושים,אבל צריך לבדוק האם אכן זו המציאות גם כיום שנת תש"פ שכולם כחושים,? כמדומני שהרבה מאד ילדים היום יכולים להתענות יום שלם ללא בעיה, תוחלת החיים עלתה, וממוצע הבריאות עלה בהרבה בחמישים שנה האחרונות.

השאר תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

שאלות שנצפות עכשיו:

מאמרים אחרונים

מדריכים הלכתיים

הכנו עבורכם
דבר תורה לשבת!

מחפשים כל שבוע איזה דבר תורה להגיד בשבת?

מעכשיו תקבלו כל שבוע דבר תורה ואת כל השאלות הכי מעניינות אליכם למייל