גמירות דעת והוצאה בפה של תשלום

שאלה:

שלו' וברכה לכבוד הרב,
לפני שנה וחצי פחות או יותר מישהו מבני משפחתי הקרובה מאוד הגיע לאחת מתחנות הרכבת בכדי לבצע נסיעה. אומנם הרכבת של אותה נסיעה איחרה לדבריו איחור גדול(אולי זה היה שעה או יותר אם איני טועה) ולכן כשהיגיעה הרכבת הוא ביצע את הנסיעה ולא שילם עליה והבנתי שסיבותיו הן : עגמת נפש והפסד הזמן שנגרם לו. שמעתי את טענותיו והתקשרתי בזמנו לשאול על כך ונענתי שלמעשה הוא ביצע ניסע ועליו לשלם אך למרות זו לא היתה הסכמה מצדו לשלם.

משכך אמרתי והחלטתי בליבי(ואולי יכול להיות שגם אמרתי בפי) שאגיע לאחת מתחנות הרכבת, ארכוש כרטיס בשווי הנסיעה שהוא ערך בזמנו, רק כמובן שלא אבצע אותה, ואז אחזיר בצורה זו בשבילו את חובו לרכבת.

אומנם טרם הזדמן לי עד הנה לבצע זאת.

לפני מספר ימים שוב נזכרנו ביחד בכל הענין, ואז התעקש הקרוב שוב על טענותיו ונכנס ל"אתר של רכבת ישראל" והראה לי שבאחד הסעיפים מופיע משהו כמו פחות או יותר: שאם אחרה הרכבת בשעה מגיע לנוסע החזר או תשלום על הנסיעה, ובאמת יוצא לפי פרטי המעשה שלו שהוא צודק.

משכך, האם לאחר כל זאת אמירת והחלטת ליבי, (וגם על הצד שאולי אמרתי זאת בפי ) מחיי'בת אותי לגשת ולשלם את התשלום לחברת הרכבת?

בברכה,

תשובה:

שלום וברכה,

החיוב שלך זה לשלם על החבר. מעולם לא הייתה התחייבות מצידך לשלם כרטיס בחינם לתחנת רכבת. ולכן אם התברר שחברך אינו חייב לשלם, אין עליך חובה לשלם תחתיו. [יש לבדוק האם באמת החבר נפטר מתשלום, או שמא מדובר כשהיה איחור והנוסע ביטל את הנסיעה ואז זכאי להחזר, אבל אם נסע אולי כן יהיה חייב לשלם – כדאי לבדוק שוב את הפרטים].

בהצלחה.

השאר תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

שאלות שנצפות עכשיו:

מאמרים אחרונים

מדריכים הלכתיים

הכנו עבורכם
דבר תורה לשבת!

מחפשים כל שבוע איזה דבר תורה להגיד בשבת?

מעכשיו תקבלו כל שבוע דבר תורה ואת כל השאלות הכי מעניינות אליכם למייל