לתרומות לחץ כאן

קניות פירות וירקות בשוק

שאלה:

שלום. קניות בשוק של פירות וירקות, האם אני צריך להפריש מעשרות מזה? ואם כן, איך עושים זאת? והאם אני צריך לעשות משהו אחר לגבי קניות בשוק של פירות וירקות על מנת שיהיו כשרות?
תודה

תשובה:

שלום וברכה

לגבי הפרשת תרומות ומעשרות, ברור שאם לא קונים במקום עם כשרות מהודרת יש להפריש שוב בבית ללא ברכה, הבעיה בפירות שכאשר אין כשרות טובה אתה גם בחשש של ערלה, ולזה אין פתרון, לכן ההמלצה אם אפשר לקנות תמיד במקום מושגח היטב. לחלופין, לגבי ערלה ניתן להתעניין באתר של בית המדרש אמונת אי"ש באיזה פירות יש בכל זמן נתון חשש ערלה [זה משתנה לפי השוק] ואת אלו לא לקנות, וממה שקונים להפריש מעשרות כדין [יש ללמוד איך מפרישים מעשרות].

מקורות:

כדי לבאר ענין זה של חשש ערלה, נקדים שתי הקדמות קצרות:

א. בשונה מהעבר, יש כיום שיטות גידול מתקדמות הגורמות לעצים להניב פירות רבים כבר בשנה השניה לנטיעתו! מה שגורם לכך שמצוי בשוק יבול רב שהוא בחשש ערלה.

ב. כאשר יש תערובת של פירות איסור ופירות היתר, נאמרה הלכה ש"כל דפריש מרובא פריש", כלומר, הואיל ורוב הפירות אינם בחשש האיסור, רשאים אנו להניח שהפרי הניצב לפנינו הוא מהרוב הכשר ולא מהמיעוט האסור. אלא שהלכה זו נאמרה רק כאשר הפרי "פרש" – יצא ממקום התערובת והגיע אלינו, וקיים ספק אם הוא מהרוב הוא מהמיעוט. אבל כאשר הספק מתעורר במקום התערובת עצמה, אין להבדיל בין הרוב למיעוט, והתערובת נחשבת כמחצה איסור ומחצה היתר. דוגמא מפורסמת לכך, כאשר אשה מזנה ומתעורר ספק אם נבעלה לאדם כשר או פסול, אזי, אם הבועל בא לביתה, יש לתלות שהוא מהרוב כשרים שבעיר, אך אם היא הלכה אליו לביתו, נחשב הדבר כמחצה על מחצה והיא אסורה מספק.

כמו כן, כאשר 9 חנויות מוכרות בשר כשר ואחת מוכרת טרף, בשר הנמצא בעיר תולים שהוא בא מהרוב הכשרות, אבל אם אדם נכנס לחנות וקנה בשר, הרי הוא בספק איסור ואין הולכים לגביו אחר הרוב, כיון שהבשר נמצא במקום קביעותו ולא פרש ממנו לחוץ. ראה בהרחבה בשו"ע יו"ד סי' קי סעי' ג – ו.

מעתה ניגש לענין: הפוסקים נחלקו באיזה אופן נחשב הדבר כ"קבוע", יש אומרים שקבוע נחשב רק כאשר ידוע מה הוא הכשר ומהו האסור [לכל הפחות למוכר או אדם כל שהוא אחר], אלא שהקונה אינו יודע אם הוא נכנס לחנות כשרה או טריפה, אבל אם להאיסור אינו ידוע לשום אדם בעולם, אלא שידוע שיש כאן גם חנות טריפה [וכגון שהמוכר אינו מבין בענין והוא גוי וכדומה ואחרים לא יודעים] אף שהבשר מצוי במקומו לא נחשב הדבר כקבוע וניתן ללכת אחרי הרוב. ראה בהרחבה בפרי מגדים יו"ד שם שפתי דעת ס"ק יד בדעת רבים מהראשונים, וחזון איש יו"ד סי' לז. וע"ע חוות דעת שם אות ו. ויש אומרים, שהואיל והחנויות קבועות במקומם, גם אם האיסור אינו ידוע כלל זה נחשב כקבוע. ראה פמ"ג שם בדעת הב"ח, וע"ע ש"ך שם ס"ק יד, יז.

בשו"ע שם סעי' ג מבואר, שאם גוי לקח בשר באחת החנויות, נחשב הדבר כבשר שפרש ולא כקבוע, היות ולגוי אין כל נפק"מ באיסור, וממילא הספק מתעורר לאחר שהבשר יצא מהחנות ובא ליד ישראל. וראה מש"כ בזה בקצוה"ח בסי' רצב ס"ק ב. וכן נקט החזון איש שם בהרחבה. כמו כן יתכן מצב זה כאשר בהיות הפירות בשדה היה ידוע אילו מהם ערלה, והתערובת נעשית רק כשיצאו לחוץ. כך שבשני אופנים ניתן לדעה זו להתיר את הפירות – קטיף ואריזה על ידי גוי, תערובת חוץ לשדה.

הנדון שבשאןלתך אמור לגבי בעלי מטעים יהודים, שיש להם נפק"מ בכשרות הפירות, שלטענתם הם יודעים מה ערלה, והקטיף והאריזה נעשים על ידי גוי שהם בעצם יוצרים את התערובת שלא במקום הקביעות. החזון איש סבר, שאף שבעלי המטעים אינם נאמנים להעיד מה ערלה ומה לא, כיון שבסופו של דבר התערובת נעשתה על ידי גוי, שוב אין צורך בעדותם והפירות מותרים, ואילו הגרי"ש אלישיב ידועה שיטתו, שאף באופן זה קיימת הגזירה שחוששים שמא יקח מן הקבוע, ולכן יש לאסור את השימוש בפירות אלו. ורק אם המטע של גוי יש להקל.

אולם, גם לדעת החזון איש יש בעיה בשווקים המצויים כיום כיון שלא ניתן לברר אם הקטיף נעשה על ידי גוי או על ידי יהודי, וכן מצוי מאוד שבעלי המטעים אינם יודעים אם הפירות ערלה או לא ונמצא שהספק נולד כבר אצל הבעלים היהודי.

השאר תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

שאלות שנצפות עכשיו:

מאמרים אחרונים

מדריכים הלכתיים

הכנו עבורכם
דבר תורה לשבת!

מחפשים כל שבוע איזה דבר תורה להגיד בשבת?

מעכשיו תקבלו כל שבוע דבר תורה ואת כל השאלות הכי מעניינות אליכם למייל