שאלה:
שלום וברכה,
במגילת אסתר כתוב שהיהודים הרגו בשונאיהם, כידוע. וכמדומה לי שהמגילת סתרים ביאר שמדובר בעמלקים.
ויש לשאול שכבר בא סנחריב ובלבל את כל העולם, ואיך ידעו שהם מעמלק (דהיינו צאצאיו ממש) ?
האם נאמר שהאלפי אויבים שנהרגו היו מיוחסים לעמלק, כמו המן, עד שנדע בבירור שהם עמלקים ?
תודה.
תשובה:
שלום וברכה
כדבריך מביא בס' ליקוטי תורה לבעל התניא פ' צו, שהיו ע"ה אלפים עמלקים, אינני יודע להשיב כיצד ידעו זאת, אפשר שזה היה סוג של נבואה, אבל יותר נראה בעיני שהם הרגו את שונאיהם הקמים עליהם, בלי קשר להיותם עמלקים, אלא מחמת שקמו עליהם להורגם, רק יש לנו גילוי מדברי חז"ל שבורא עולם סיבב זאת כך שהיו אלו עמלקים.
שנזכה לגאולה שלמה.
יש פרט שחובה לשים לב עליו: בפשטות גזרת להשמיד להרוג ולאבד לא בטלה!! בעצם, ברגע שנגזר להשמיד להרוג ולאבד את כל היהודים, נאסר על היהודים אפילו להתגונן. כלומר, לפי גזרת המן הרשע, יהודי שהיה מתלונן אצל השוטרים על יחס לא ראוי כלפיו, השוטר היה רשאי להרגו, כי זו הגזרה.
מה שקרה אחרי תליית המן זה שאחשורוש לא ביטל את הגזרה, אחרי הכל זו גזרת המלך. אחשורוש רק נתן רשות ליהודים להנקם מאויביהם! כלומר, ביום י"ג באדר הרשות נתונה לכל הגויים להרוג את היהודים בלי חשבון, כמה שרק ירצו. ליהודים היה אסור להרוג באותו אופן, היה מותר להם רק להתגונן ולנקום.
מסיבה זו מבואר בפוסקים שהתפללו וצמו באותו יום (אגב, כמדומה שבתרי תלמודי לא הובא כן, אם כי יש מי שפירש כן בתלמודא דידן). לא מסתבר שהיו יוצאים למלחמה תוך סיכון עצמי רב מאד והכל רק כדי להרוג גויים הידועים כאוייבים.
המעיין היטב בפסוקי המגילה יווכח שהדבר מבואר כך בפסוקים.
השואל מדבר על המובא שגם היה כאן ענין של הריגת עמלק.
הבנתי.
אבל משאלת השואל משמע שהבין כאילו היתה ליהודים איזו בחירה להרוג עמלקים. ברור שאם יהודי היה רוצה להרוג עמלקי בגלל שהוא עמלקי, הוא היה נשפט ככל אדם אחר שהורג אדם.
לך תוכיח למה הוא הרג, תמיד הוא יכול לומר שזה הוציא עליו מספרים וחשב שזה חרב
השאר תגובה