שאלה:
האם עשיית ביטוח בריאות לאדם צעיר שב"ה בריא, אך מכסה מקרים ופגעים שלא נדע ולא נזדקק. האם יש בזה עודף השתדלות ואי"ז ממידת הבטחון לעשות כן
תשובה:
אני חושב שביטוח בריאות זו השתדלות ראויה ונכונה, גילוי נאות גם אני עשיתי לי ולבני משפחתי ביטוח כזה, הביטוחים המשלימים בקופה למיב התרשמותי באותה שעה לא היו מספקים, אינני יודע מה המצב היום, לא בדקתי זאת שוב, אבל זה לשיקולך ואין כאן ענין של עודף השתדלות. מה שעמד לנגד עיני זו נקודה אחת: כל שהכל בסדר אז הכל באמת בסדר, אבל שלא יגיע ולא יבוא מצב חלילה שדורש טיפול שהוא ללא קשר ליכולות של האדם, ואז נזקקים לבריות והתרמות וכו', דבר כזה ממוטט משפחות… אינני אומר שיש חיוב לעשות ביטוח בריאות, ממש לא, אבל אין בכך בעיה של חוסר אמונה.
שאלה נוספת, את הביטוח של הילדים [לא של עצמי] ניתן לשלם מכספי מעשר, כי מסתמא זה סוג של "צדקה" לילדים. הרי אני לא חייב בזה מעיקר הדין.
מצד שני כלפי הילדים זה פחות חשוב, מסופקני אם זה שימוש נכון בכספי מעשר. אינני יודע.
סליחה על התערבות. מחילה אך לא זכיתי להבין למה לילדים זה לא כ"כ חשוב. נכון שבגילאים מתקדמים ישנם יותר ביקורי רופא באופן טבעי אך לצערינו הרב זה לא נדיר לשמוע על סיפור של ילד שנחלה ונזקק לאישפוזים, ניתוחים וטיפולים מאסיביים מבלי יכולת ההורים לממן זאת.
מדי דברי בו, האם אותו יחס יש גם כלפי ביטוח-חיים? שיהא לצאצאים ממה להתקיים? או שזה כבר מוגזם? ואולי עין-הרע? שמעתי פעם גם סברה כי יתכן שנגזר על אדם מיתה רח"ל אך לא נגזר על יורשיו עניות ולכן הוא נשאר. אלא שאז הוא רכש פוליסת-חיים ואיבד את ההגנה… האם יש בזה משהו?
אינני יועץ פיננסי שיודע לומר במה שווה כלכלית להשקיע, אני רק אומר שמהבחינה האמונית השקפתית אין מקום לניחושים מהסוג שהזכרת, וככל שנראה לאדם מוצדק והגיוני לעשות ביטוח כזה או אחר, זה מותר.
השאר תגובה