שאלה:
כתב הט"ז אורח חיים סימן רפד ס"ק א לעניין תקנת חכמים לקרוא ההפטרה וזאת מפני שפעם גזרו גזרה שלא לקרות בתורה ותקנו לקרות בנביאים מענינה של פ' כ"א פסוקים כמו אלו היו קוראים בתורה כ"א פסוקים ג"פ לכל א' מהז' שקראו בתור' וגם היו מברכין אנביאים ז' ברכות כמו אלו היו קורין בתורה דהא מברכין ז' … השאלה היא איך היה סדר העליות והברכות להפטרה? מי ברך או כמה ברכו? האם רק הראשון ברך ברכה ראשונה ואחרונה או עולה שביעי ברך ברכות אחרונות? ועוד נראה מתוך הדברים שהיו עולים שבעה להפטרה, והרי לא נכון לעשות כן שאחד מברך ושני קורא כל שכן ששבעה קוראים, או שמא נאמר שלא עדיף נביא מקריאת ספר תורה שבה עולים שבעה מברכה של ראשון ואחרון שברך?
תשובה:
אין כוונת הט"ז שהיו שבעה עולים, אלא שהסיבה שתיקנו שההפטרה תכלול כ"א פסוקים, כדי שיהיו שלושה כנגד כל אחד מהעולם, ולמה יש שבע ברכות על ההפטרה, כנגד שבעה עולים. כלומר ההפטרה וברכותיה עשו בדיוק כמו היום.
שבת שלום.
