ממזרות מדרבנן

שאלה:

בס״ד
יש לי שאלה לגבי דין ילדי אישה ובועלה. ילדיהם לא ממזרים מדאורייתא אך ישנה מחלוקת לגבי כך שהם ממזרים מדרבנן. המחמירים טוענים שכאשר הקשר בין האישה לבועלה נעשה דרך נישואין אז הילדים הם ממזרים מדרבנן.
השאלה היא מה כוונת המחמירים? האם הכוונה היא שכשאר האישה מתגרשת מבעלה הראשון ולאחר מכן נישאת לבועלה? או האם הם התכוונו שכאשר האישה נישאת לבועל בעודה נשואה לבעלה הראשון. דבר זה יכול לקרות כמו בדוגמת ״אישה שבעלה הלך למדינת הים״- במקרה הזה האישה הסתמכה על שמועות שבעלה מת ולא בדקה זאת טוב לפני שהתחתנה בשנית ואז התברר שבעלה חי, ואז חכמים קנסו אותה כי לא בדקה כמו שצריך אם בעלה באמת מת לפני שהתחתנה בשנית. (האישה יכולה גם בטעות להינשא לבועלה כאשר היא עוד נשואה לראשון, כאשר חשבה שגירושיה תקפים, אך הם לא).
אם כך, למה התכוונו המחמירים? האם הילדים ממזרים מדרבנן רק בגלל שהאישה נישאה לבועל בזמן שהיא נשואה לראשון? או שהם התכוונו שהם ממזרים מדרבנן מכיוון שהאישה נישאה לבועל באופן כללי לאחר גירושיה מהראשון למרות שנאסר עליה?

והאם בית דין רבני יכול לפסוק על מישהו לאחר דיון שהוא ממזר מדרבנן?

תשובה:

שלום רב,

כאשר האישה נישאה לאחר בחושבה שבעלה מת. ואח"כ התברר שהוא חי הדין הוא "תצא מזה ומזה". אולם אם היא מחליטה להישאר עם בעלה הראשון או אם השני (לאחר שגירשה הראשון) שאין בזה איסור דאורייתא, אולם יש בזה איסור דרבנן של תצא מזה ומזה. בזה יש נידון האם הילדים הם ממזרים מדרבנן.

אגב, יש גם דעה שבאופן כללי סוטה שנשארת תחת בעלה הילדים הם ממזרים מדרבנן. ראה פתחי תשובה סי' ד' סעי' טו.

האם ביה"ד הרבני יפסוק ממזרות מדרבנן. אני לא מכיר דבר כזה ולא נראה לי שיש דבר כזה. כי תמיד כאשר יהיה מחלוקת בפוסקים במקרים אלו הדין הוא לקולא. בפרט כאשר אנו מדברים על מעון עיגון – פסיקת ממזרות אין לך עיגון גדול מזה.

מקורות:

פתחי תשובה אבן העזר סימן ד ס"ק טו
לא אמרי' דאישתהי. ע' בתשובת רע"ק איגר שם בס"ס צ"ט שכ' וז"ל גם מה שפרסה נדה אחרי שהלך בעלה ממנה דבזה כתב מעלתו דבכה"ג יש לאוסרה בילדה ליב"ח כו' לענ"ד הרי מבואר להדיא במתני' פ"ק דנדה דמעוברת משהוכר עוברה הוא דמסולקת דמים ולא קודם לכן ולהדיא כתב הכנה"ג בשם הרדב"ז ח"א סי' י"ב דאם טוען הבעל שאינו בנו שכשהלך הניחה בנדתה ומודה שקודם וסת בא עליה. אם אין בין ביאה אחרונה שמודה הבעל ללידת הולד יותר מיב"ח הולד כשר ע"ש (וכ"כ עוד שם בסי' קכ"ח דמה שפרסה נדה אין זה ראיה כלל לו' שאינה מעוברת. והוסיף שם עוד דאף דעינינו רואות בנשי דידן דמיד כשנתעברו מסולקות דמים ונשתנו הטבעים מ"מ הא חזי' בי"ד סי' קפ"ט וק"צ שנזכר שם מעוברת משהוכר עוברה ולא נזכר רמז באחרונים שלדידן אף בלא הוכר עוברה כן ע"ש וע' עוד בזה בתשו' נו"ב סי' ס"ט יובא בקצרה לקמן סי' קנ"ו סק"ה עמ"ש בפ"ת ליו"ד סי' קצ"ד דסק"ג). וכתב עוד דמ"ש בתשובת יד אליהו סימן פ"ד דדוקא בילדה ליב"ח מותרת אבל בילדה ליו"ד או לי"א חדשים אסורה דאינו משתהי רק לט' חדשים או לי"ב חדשים. לענ"ד א"צ לחוש לדבריו דהרי הח"מ וב"ש מפשט פשיטא להו להכשיר בילדה לי"א חדשי' והכי דייקא גם לישנא דהרמב"ם וכן מבואר מדברי מהרי"ל שהובא בכנה"ג ע"ש:

הצטרף לדיון

2 תגובות

  1. תודה רבה על המענה!!!
    השאלה שלי הייתה לגבי המחמירים. האם המחמירים החמירו בממזרות מדרבנן לוולד שנולד לאישה ובועלה שהתחתנו לאחר גירושיה מהראשון? או שהמחמירים החמירו בממזרות מדרבנן לוולד של אישה ובועלה שהתחתנו בטעות בעודה נשואה לראשון ורק לאחר מכן התגרשה מהראשון? (כאשר הילד נולד זמן רב לאחר נישואיהם, ברור שלא בזמן נישואיה עם הראשון כי אז זה ממזרות מדאורייתא).

  2. לדעת ר"ח ואם אינני טועה אתה מתכוון לשיטה זו. אכן גם באישה שהתחתנה עם בועלה באיסור הולד ממזר מדרבנן. ראה בחלקת מחוקק ובבית שמואל סי' ד' סעי' כ'

השאר תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

שאלות שנצפות עכשיו:

מאמרים אחרונים

מדריכים הלכתיים

הכנו עבורכם
דבר תורה לשבת!

מחפשים כל שבוע איזה דבר תורה להגיד בשבת?

מעכשיו תקבלו כל שבוע דבר תורה ואת כל השאלות הכי מעניינות אליכם למייל