שאלה:
ספרדי שמתפלל בבית כנסת של ספרדים אבל מחמת קוצר הזמן הם לא עושים אחרי הוידוי ו'יעבור' ונפילת אפיים שום תחנונים, לא 'אל מלך' ולא 'ויעבורים' ולא והוא רחום, כלום. ואין דבר לשנות את המציאות שם.
האם יכול לומר אחרי התפילה? או שמהפך בסדר העולמות.
בילקוט יוסף כתב כך:
מי שמתפלל עם האשכנזים בימי שני וחמישי, והם אינם נוהגים לומר "אל מלך יושב על כסא רחמים", והוא רוצה לאומרו כמנהגינו, אינו צריך לסיים בכל פעם י"ג מדות (בטעמי המקרא), אלא יסיים במלים: "כמו שהודעת לענו מקדם וכן כתוב בתורתך", ולא יותר, ודי לו מה שאמר י"ג מדות בטעמי המקרא בסוף הוידוי. ומכל מקום לא ירבה לומר פעמים רבות ויעבור.
לא הבנתי למה לא ירבה?
תשובה:
שלום וברכה
1. ראשית יש למחות באנשים אלו בעדינות אבל להראות להם את דברי השלחן ערוך בסי' קלד שמי שלא אומר והוא רחום בשני וחמישי נקרא פורץ גדר [ואמרו פורץ גדר ישכנו נחש], והודאי יש להשלים אחר כך אם אינם אומרים.
2. הסיבה שלא להרבות כי בעצם י"ג מידות לא נאמר ביחיד.
מה נקרא פעמים רבות? האם כל הפעמים שנוהגים לומר בדר"כ עם הציבור ועכשיו אומר יחיד אחרי התפילה זה נקרא פעמים רבות? בככל האם יש תועלת להגיד וכדאי להגיד או רק להגיד כמו כמו שהודעת וכו'?
כוונתו ביא שלפי הנוסח אומרים שבע פעמים, וזה לא יגיד ביחיד אלא רק פעם אחת.
ולמה? זה בעייתי או שפשוט אין בזה תועלת?
כיון שמעיקר הדין זה דבר שא נאמר ביחיד ואתה אומר את זה רק באופן חלקי, הוא עשה כזו סוג פשרה, קשה לי להסביר הכרעה שלא אני כתבתי…
יישר כח.
האם היחיד חייב בימי שני וחמישי לומר אל מלך והוא רחום וכו'???
א-ל מלך לא חייב לומר, ואם אומר, יאמר את הי"ג מידות בטעמי המקרא, אבל והוא רחום חייב לומר.
השאר תגובה