לתרומות מתנות לאביונים לחץ כאן

לתלות רשימה של תשלום ועד בית

שאלה:

שלום
האם מותר לתלות רשימה בבניין עם שמות של דיירים על תשלומי ועד בית.
ברשימה זה טבלה מי שילם ומי עדיין לא שילם. תודה

תשובה:

שלום וברכה,

מותר לוועד הבית לערוך טבלה בלוח מודעות ולציין מי שילם ומי לא שילם, ובכך להפעיל לחץ על כל הדיירים שמתעצלים בתשלומים. אולם דייר שיש לו טענה נגדית ולכן אינו משלם, יש לפנות לבית דין, ואסור לסובב כדי להוציא ממנו בכוח.

בהצלחה. 

מקורות:

בשו"ע סימן ד נפסק כר' נחמן דעביד איניש דינא לנפשיה אפילו אם אין הפסד אם ימתין עד שיעמידנו בדין והוא שיכול לברר ששלו נוטל בדין ואם עומד כנגדו יכול אף להכותו עד שיניחנו. ומהא שיכול להכותו ה"ה דיכול לבזותו.

כתב בשו"ת מים עמוקים לראנ"ח ח"ב סי' ע"ז בענין בחור שהיה עובר דרך חצרה של אשה והזהירתו על כך פעמים רבות שלא יעבור כיון שמזיקה בראיה ולא שת ליבו אליה וע"כ החליטה האשה להוציא עליו לעז שהוא ממזר, ורצה הבחור לנדותה, כמש"כ בגמ' קידושין הקורא לחבירו עבד – יהא בנידוי, וממזר – לוקה ארבעים. והשיב הראנ"ח וז"ל: "וא"כ ראובן זה שהיה עובר דרך הפתח ההוא שלא ברשות האשה ההיא, יכולה למונעו שלא לעבור דרך שם אפילו ע"י הכאה. וממנה אתה למד שכ"ש לקללו ולחרפו. אלא שיש לדוחה לדחות דלא דמי משום דע"י ההכאה הוא מונע מלעשות מה שעשה לו שלא כדין, אבל ע"י החרוף אינו מעכב עליו ואינו מעלה ומוריד לענין דינו, וכ"ש להוציא עליו שמץ פסול לקרותו ממזר. ובשלמא עם ע"י קריאתו ממזר היתה מועילה להציל את שלה, לא היה עליה דין אע"פ שפוסלת אותו". מבואר בראנ"ח שאם ע"י קריאתו ממזר ימנע המזיק מלהזיקו מותר. אבל אם מבזהו רק לנקמה אסור. וכ"כ בכנה"ג הגה"ט סי' ד' סק"ג בשם הראנ"ח "דוקא להכותו אבל לא לחרפו ולגדפו וכ"ש להוציא עליו שמץ פסול לקרותו ממזר אם אינו מציל את שלו על ידי כך" עכ"ל. ומבואר דרק אם הבזיון לא יעזור לו להציל את שלו אבל אם יעזור מותר. וכן בס"ק ד' כתב דרשע מותר לקרותו. ומוכח דיכול לעשות דין לעצמו ע"י שמבזהו.

עוד נראה להביא ראיה מתקנת הגאונים בביטול בית הכנסת הובא בד"מ סי י"א סק"ג ובסמ"ע סקי"ז דאם חבירו מסרב לירד לדין יכול לבטל התפילה אם לא בא ג"פ רצופים. ואחר שביטל בה"ב יכול לבטל בשבת ויו"ט ובכל העיר. ואע"ג שיש בביטול זה בזיון גדול לנתבע מ"מ מותר לו לבזות חבירו כדי להציל את שלו.

ברמ"א הביא שיטת המרדכי דהא דעביר דינא לנפשיה רק בחפץ המבורר לו ששלו כגון שגזלו אבל אם נתחייב לו ממק"א כגון שגזלהו לא. מ"מ נראה שכאן יודה הרמ"א שאפשר לו לבזותו. שכל המחלוקת הראשונים אם צריך חפץ המבורר זהו דוקא שבא ליתפוס הימנו אבל אם בא למנוע היזק או גזל ולא תופס מידי לכו"ע שרי. וכ"כ הרמ"א בדעת המרדכי דאם רוצה לגוזלו או להזיקו יכול לעשות דין לעצמו. ובהגהות הגר"א או' ט'-י' ציין על הדין שרוצה להזיקו דנלמד מהגמ' ב"ק כז: דגרגותא דבי תרי כל יומא הוה דלי חד מנייהו אתא חד קא דלי ביומא דלא דיליה א"ל יומא דידי הוא לא אשגח ביה שקל פנדא דמרא [בית יד של מכוש] מחייה אמר ר"נ מאה מנדי בפנדא למחייה. וכן אם רוצה להזיקו עביד דינא לנפשיה ומקורו מהגמ' שם כח. שור שעלה ע"ג חבירו להורגו ובא בעל התחתון ושמט את שלו ונפל עליון ומת פטור. וא"כ בנדון דידן שדייר אחד לא רוצה לשלם מזיק הוא לכל הדיירים בבניין ולכן יכול לעשות דין לעצמו ולמנוע שיגזול מכולם.

אמנם כל זה דוקא אם הדייר שלא משלם אין לו שום טענה מדוע אינו משלם אבל אם יש לו טענה על שאינו משלם אסור לעשות דין לעצמו כדאמרינן בגמ' ב"ק קי"ז. ההוא שותא דהוו מנצו עליה בי תרי האי אמר דידי הוא והאי אמר דידי הוא אזל חד מנייהו מסר לפרהגנא דמלכא אמר אביי יכול לומר כי מסרי דידי מסרי א"ל רבא וכל כמיניה אלא אמר רבא משמתינן ליה עד דמייתי ליה וקאי בדינא. ובשו"ע סי' שפ"ח ס"ד פסק כרבא שאין לו למסור הממון שמתווכח עליו אלא יעשו דין בישראל.

השאר תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

שאלות שנצפות עכשיו:

מאמרים אחרונים

מדריכים הלכתיים

הכנו עבורכם
דבר תורה לשבת!

מחפשים כל שבוע איזה דבר תורה להגיד בשבת?

מעכשיו תקבלו כל שבוע דבר תורה ואת כל השאלות הכי מעניינות אליכם למייל