לתרומות לחץ כאן

קביעות סעודה על מטרנה / ברכה על דייסה נוזלית / מנה חמה

שאלה:

שלום כבוד הרב.

1. אכל דייסת מטרנה (סולת, קווקר וכו'. סמיכה, ולא נוזלית), כשיעור קביעת סעודה, האם יצטרך לברך המוציא וברכת המזון ?
או, שמא יקרא מעשה קדירה, גם כאשר מכינים רק מים חמים בעירוי מכלי שני ?

2. כאשר הדייסה לעיל היא נוזלית, אזי ברכתה "שהכל", ולא "מזונות" ?

3. האם על פירה, משבבי תפוחי אדמה, סמיך, נברך "האדמה" ?
כמו שבלוח הברכות של "וזאת הברכה" על דייסת אורז, "סמיכה מעט".

4. גם מנה חמה, פירה אינסטנט, הוא סמיך.
וכנ"ל, חומוס, שנטחן לגמרי, הוא סמיך.
אזי מדוע מברכים "שהכל" ? (שוב, בהשוואה לדייסת אורז)

תודה

עיינתי בלינק:
https://din.org.il/2013/10/23/%D7%A7%D7%91%D7%99%D7%A2%D7%95%D7%AA-%D7%A1%D7%A2%D7%95%D7%93%D7%94-%D7%91%D7%9E%D7%99%D7%A0%D7%99-%D7%9E%D7%96%D7%95%D7%A0%D7%95%D7%AA/

תשובה:

שלום וברכה

1. אין קביעות סעודה על דייסה, ולא משנה אם זה עשוי בעירוי או בישול ממש, הרעיון שבדייסה אין תואר לחם בשום מצב ולכן אין בה קביעות סעודה.

2. דייסה נוזלית נחשבת משקה ולא אוכל ולכן כשלא ניכרת ממשות הדגן מברכים שהכל, ראה שו"ע סי' רח סעי'ו.

3. בשבבי תפוחי אדמה אינסטנט או מנה חמה, נראה שהמנהג לברך שהכל כיון שזה נעהש מאבקה ממש שכבר נשתנתה צורתו, המים לא יחזירו את הברכה המקורית.

הצטרף לדיון

2 תגובות

  1. תודה רבה.

    לטובת הקוראים, רציתי לתקן בגוף השאלה, במקום "מזונות", צ"ל "האדמה".

    וכך כתב הרב, בלינק לעיל:
    שיבולת שועל השרויה במים קרים או במים חמים בכלי שני [כלומר שמזג מים חמים לכוס ולתוכה הכניס שיבולת שועל מהירת בישול] ברכת בורא פרי אדמה ולאחריהם בורא נפשות.

  2. תלוי כמה זמן היה שרוי בפנים ואם המים התלבנו מחמתה או לא, ולכן כאשר מדובר במשהו נוזלי שנבלל לגמרי לגמרי ונהיה מירקם אחד, הברכה מזונות או שהכל אבל לא אדמה.

השאר תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

שאלות שנצפות עכשיו:

מאמרים אחרונים

מדריכים הלכתיים

הכנו עבורכם
דבר תורה לשבת!

מחפשים כל שבוע איזה דבר תורה להגיד בשבת?

מעכשיו תקבלו כל שבוע דבר תורה ואת כל השאלות הכי מעניינות אליכם למייל