שאלה:
-לדעות המקילות בפתיחת בקבוקי פלסטיק (הגרשז"א, הגר"ע יוסף) מדוע בכ"ז כתבו הם עצמם שהמחמיר לפתחם מע"ש תבוא עליו ברכה?
-הא מותר בשבת לפתוח 'קומפטי' שמסובבים כלי ועי"ז יוצאים הרבה ניירות (נעשה ליום הולדת וכד')?
תשובה:
שלום וברכה
1. משום שגם לדעתם זה נושא שאין לנו עליו מקורות מספיקים… ואגב יש סברא רווחת שההיתר של הגרש"ז אויערבך היה רק על פקק שהיה בזמנו עם טבעת דקה שאינה חלק מהפקק, אבל היום שמדובר בחתכה אחת ממש, לכל הדעות יש בזה עשיית כלי.
1. זה עשיית כלי ממש ואין להשתמש בשבת.
מקורות:
בנוגע לפקק של בקבוק יש שתי חששות: האחד, עשיית כלי בשבת, הפקק לא היה ראוי לשימוש ועתה לאחר שהוסרה ממנו הטבעת הוא כשיר לפתיחה וסגירה. בענין זה יש חילוק בין שני סוגי הפקקים שהזכרת, שכן פקק הפלסטיק, יש שסברו שהואיל והיה ראוי כבר מתחילה אלא שסגרו עליו את הטבעת, הוא כבר היה נחשב לכלי, בשונה מפקק המתכת שלכתחילה הוא מוטבע על גבי הבקבוק ולא נעשה בפני עצמו קודם לכן.
אולם יש חשש נוסף בפתיחת פקק כזה, של מחתך, שהרי האדם רוצה שהטבעת תוסר באופן נאה שיאפשר את המשך השימוש בפקק, וזה עלול להחשב מחתך, משום כך יש שהחמירו גם בפקק פלסטיק.
כמו כן, יש מקום לומר שלא הקילו אלא בפקקי הפלסטיק הישנים יותר שם הטבעת היתה נפרדת מהפקק עצמו, ולאחר הברגתו היו מתיכים שכבה דקה על הבקבוק וכך היה נסגר בטבעת דקה, בשונה מרוב הפקקים היום שהטבעת היא חלק בלתי נפרד מהפקק ומעולם לא היה ראוי לשימשו בלעדיה.
על השיטות השונות בענין זה ראה בספר שמירת שבת כהלכתו חלק ג' פרק ט' הערה כ' שדעתו של הגרש"ז להתיר, ועיין בספר אורחות שבת ח"א פרק י"ב סעיף י"ח ובהערה שם שכתב שהגרי"ש אלישיב אוסר משום מחתך. וראה במנחת שלמה חלק ב התכתבות ארוכה של הגרש"ז בענין זה.
הרב לגבי פרק פלסטיק בשש"כ פרק ט בהערה עג כתב מפורש שאם פקק הברגה נעשה כולו לפני ההרכבה הואיל והטבעת ניכרת שהיא נפרדת מגוף הפקק נראה דמותר ולא מסייג את דבריו ולגבי הקונפטי איני מבין איזה כלי הוא יוצר הוא רק רוצה שתכולה תצא משם ולאחר מכן זורק את הקרטון לפח קטנתי אבל מאי שנא מפתיחת משלוח שקיבל
1. הנקודה שכתבת שהטבעת ניכרת היא בדיוק הנקודה שהזכרתי, ואכן, כרגע בני משפחת המחבר שהזכרת עוסקים בכתיבת חיבור גדול על פי השש"כ ושם היה דיון רחב עם העורך בנושא ונראה לי שגם מסקנתם היתה שהפקקים של היו שונים ודינם חמור הרבה יותר.
2. כאן לא מדובר רק בפתיחה, הרי לא רוצים רק לפתוח, יש שם איזה פטנט כזה שכאשר זה נפתח הכל עף וכו' וכו', לכן אני חושב שהפתיחה יוצרת כאן איזה משהו יותר משמעותי מסתם פתיחת אריזה חד פעמית.
לפי מה שהרב כותב למה הרב נויבירט בעצמו בשש"כ החדש שיצא בשנת תש"ע שאז היו פקקים כמו של היום למה לא כתב שם שאסור לפתוח את הפקקים של היום
יתכן שלא חשש לסברא זו.
השאר תגובה