בירורים במצות מעקה

שאלה:

שלום כבוד הרב מזכה הרבים.

ברצוני לברר כמה נקודות בעניין מצות מעקה, לקראת מעבר לדירה חדשה.
א. האם במרפסת שמש יש חיוב מעקה מדאורייתא, והאם חייב בברכה?
ב. האם יש תנאי בשטח המרפסת, הבית צריך להיות לפחות 4 אמות השאלה היא האם גם בשטח המרפסת יש כלל כזה.
ג. אם הבנתי נכון, מעקה צריך להיות בגובה עשרה טפחים, השאלה היא, מה הדין במרפסת שיש מעקה נמוך בערך בגובה 3- 4 טפחים ומעל זה יש מעקה ברזל כמקובל, האם יש בהתקנת המעקה ברזל משום קיום מצות מעקה.

ד. האם יש אפשרות לבקש מהקבלן שיפרק את המעקה כדי שבעל הדירה יקיים מצוות מעקה בעצמו, מצד שני אולי זה אפילו איסור כאשר הקבלן סותר מעקה ומבטל עשה ועובר על לאו דלא תשים דמים בביתך.

ה. האם קיום המצווה הוא רק כאשר כבר דר בדירה, וכיצד מקיימים את המצוות הזאת בפועל, כאשר הכל נעשה לכאורה תוך כדי השיפוצים.

תודה רבה

תשובה:

אין מצות מעקה במרפסת שמש שאין דירה תחתיה – מרפסת זיז. על הנדון אם ניתן פשוט למנות את הקבלן אפילו גוי כשליח לעשיית מעקה, ראה במאמר דלהלן.

מעתיק לך מאמר שהתפרסם בעבר כאן באתר:

"כי תבנה בית חדש ועשית מעקה לגגך ולא תשים דמים בביתך כי יפל הנפל ממנו" (דברים כב, ח).

הוראת הכתוב כוללת שתי מצוות נפרדות: מצוות עשה של בניית מעקה, ומצוות לא תעשה של "לא תשים דמים בביתך" – לוודא שלא ישפכו דמים חלילה בביתו של אדם.

במאמר הנוכחי נדון בזוויות השונות של מצוה כפולה זו, ונבהיר את הגדרותיה ההלכתיות. מתי חלה מצוות בניית מעקה, ומתי אין המצווה חלה? האם המצווה מתייחסת דווקא לסכנת מוות, או שמא אפילו לפגיעה אחרת? על איזה סוגים של גגות נאמרה המצווה? מה הדין בנוגע למדרגות פנימיות?

בנושאים אלו, ועוד, נדון בהמשך המאמר.

להסיר מכשול

בהוראה לבנות מעקה לגגנו, התורה כוללת אף הטעם למצווה: "ולא תשים דמים בביתך כי יפול הנופל ממנו". הסיבה שעלינו לבנות מעקה לגג הוא כדי להבטיח שלא ייפול אדם מן הגג, וימצא ח"ו את מיתתו.

 בספר החינוך (מצווה תקמו) אכן מדגיש שהסיבה למצווה היא לוודא שלא ייפול אדם מן הגג. על בסיס זה, הוא מוסיף: "ובכלל מצוה זו לבנות ולתקן כל כותל וכל גדר שיהיה קרוב לבוא תקלה ממנו, וזה שהזכיר הכתוב לגגך דבר הכתוב בהוה". המצווה לבנות מעקה הוא בשל חשש של סכנה, והיא כוללת גם הקמת גדרות סביב בורות ברשות הרבים, ושאר סכנות שעלולות לסכן בני אדם.

כך נוקט הרמב"ם בהרחבה (שמירת הנפש יא, ד):

"אחד הגג, ואחד כל דבר שיש בו סכנה וראוי שיכשל בו אדם וימות, כגון שהיתה לו באר או בור בחצירו, בין שיש בהן מים בין שאין בהן מים, חייב לעשות להן חוליה גבוהה עשרה טפחים או לעשות לה כסוי כדי שלא יפול בה אדם וימות. וכן כל מכשול שיש בו סכנת נפשות, מצות עשה להסירו ולהשמר ממנו ולהזהר בדבר יפה יפה, שנאמר (דברים ד, ט), 'השמר לך ושמור נפשך'. ואם לא הסיר והניח המכשולות המביאין לידי סכנה ביטל מצות עשה ועבר על לא תשים דמים".

דברי הרמב"ם הועתקו בשלמותם על-ידי ה'שולחן ערוך' (חו"מ תכז, ז-ח).

סכנת מיתה או סכנת נזק

בדברי הרמב"ם מודגש שמדובר על "כל מכשול שיש בו סכנת נפשות", ועל חשש "שלא יפול בה אדם וימות". מתוך דבריו משמע שסכנה לפגיעה אחרת – פציעה כלשהי או כל פגע אחר – אינה מספיקה כדי לייב בניית מעקה.

בספר 'דבר אברהם' (א, לז, בסופו) מעלה נקודה זו באריכות, ומוכיח מדברי הגמרא (בבא קמא נא, א) שחובת מעקה נאמרה דווקא במקום סכנת נפשות, ולא במקום סכנת פציעה בלבד. אמנם מצאנו במקום אחר (בבא קמא טז, ב) שחובת "לא תתן דמים בביתך" כולל גם "שלא יגדל אדם כלב רע בתוך ביתו", אך לדעת ה'דבר אברהם' צריך לומר שמדובר בכלב שמהווה סכנת חיים.

בניגוד לדעה זו, בספר החינוך (מצווה תקמז) כתב שהחיוב "שלא להניח מכשול" הוא "שלא להניח המכשולים והמוקשים בארצותינו ובבתינו, כדי שלא ימותו ולא יזוקו בם בני אדם, ועל זה נאמר 'ולא תשים דמים בביתך'".

ב'דבר אברהם' מסיק שככל הנראה, נחלקו קדמונים בשאלה הנ"ל.

מבנים הפטורים מחובת מעקה

מצאנו בדברי חז"ל כמה מבנים הפטורים מחובת בניית מעקה. מצוות מעקה לא נאמרה על גג בית-הכנסת או גג בית-המדרש (חולין קלו, א), וכמו כן אין מצווה לבנות מעקה על גגו של בית הקטן מד' אמות על ד' אמות (סוכה ג, א). במדרש (הובא בילקוט שמעוני) מוסיף שמבנים אחרים שאינם ראויים או מיועדים למגורים, כגון בית הגרנות או בית האוצר, אינם חייבים במעקה.

כך גם פסק הרמב"ם (פרק יא, הלכה א): "מצות עשה לעשות אדם מעקה לגגו… והוא שיהיה בית דירה, אבל בית האוצרות ובית הבקר וכיוצא בהן אינו זקוק לו, וכל בית שאין בו ארבע אמות על ארבע אמות פטור מן המעקה" (ועיי"ש בראב"ד שציין לדברי הספרי המחייבים חלק מהמבנים במעקה).

אם הטעם למצוות מעקה הוא כדי לוודא שלא תבוא לאדם סכנת נפילה, למה גגות אלו פטורים מן המצווה? ב'חזון איש' (חו"מ ליקוטים יח, ב) נדרש לשאלה זו, וכתב לבאר:

"ונראה דכל גג אינו בכלל המכשולות, שאין היזיקו מצוי כל כך, שהעומד על הגג זכור בטבעו להיזהר, וגם הוא מנהגו של עולם, וכמו שמותר לעלות באילן ומותר לעלות לבנות הגגין והעליות בלא מעקה סביביו… אלא שבגג בית דירה חדשה תורה מצות מעקה ולהקפיד על סכנת הנופל – ובזה צריכים לתנאי בית תוכו י' וד' על ד' ושידור שם אדם. אבל המשתמש על הגג שאין תחתיו דירה לא חייבה תורה מעקה והוי בכל פעם שעולה כעולה באילן".

למרות שהמצווה חלה במלואה על בורות ובארות ושאר מפגעים של רשות הרבים (שבני אדם מצויים שם ועלולים ליפול ולהינזק בהם), מבאר ה'חזון איש' שגגות נחשבים בדרך כלל ל'מקומות בטיחותיים'. הסיבה לכך היא שבני אדם מודעים לכך שהם נמצאים על הגג, ולכן נוקטים במשנה זהירות, ואינם נופלים ומסתכנים. לכן, התורה מחייבת הקמת מעקה רק בגגות של מבני מגורים, שם הסכנה מצויה יותר, ולא במבנים שאינם ראויים או מיועדים למגורים.

למרות זאת, בודאי שבמקום שיש חשש שמא ילדים או אחרים יעלו לגג ויינזקו, יש חובה לבנות מעקה. גם אם מצוות מעקה הפורמאלית אינה חלה, עדיין חובה לבנות מעקה מדין "ונשמרתם מאד לנפשותיכם" – לשמור ולהישמר מכל נזק אפשרי. בנוגע לגג משופע, ברור שאין המצווה חלה, כי אין אפשרות להשתמש בגג משופע (ערוך השולחן תכז, ה).

מרפסות ומדרגות

ה'חזון איש' (אות ו) ממשיך לבאר שאין חובת מעקה על מרפסות, מפני ש"אין דירה תחתיו". כאמור לעיל, ה'חזון איש' מוסיף שלמרות שאין במרפסת מצוות מעקה, עדיין חובה להקים בה גדר, מפני הסכנה.

אולם, כתב העיר בשו"ת 'שבט הלוי' (ז, רכט) שקשה ליישם הלכה זו על מרפסות הבתים הרגילים בזמננו. בנוגע למרפסת הפתוחה לדירות ולבתי מגורים, הרי שכל תנאי המצווה מתקיימים, וכתב הרב ווזנר שבוודאי מי שבונה מעקה למרפסת יכול לברך על קיום המצווה.

פסק זה נראה לכאורה כסותר את דברי החזו"א הנ"ל בעניין חובת מעקה למרפסת. אבל כתב בשו"ת 'שבט הלוי' שם שייתכן שאין בכך סתירה, כי אפשר לומר שדברי ה'חזון איש' נאמרו דווקא בנוגע למרפסות העליות, כלומר למרפסת המהווה כניסה משותפת לבתים פרטיים, ולא למרפסת שמהווה חלק מבית ודירה פרטית. מרפסת שאינה מיועדת למגורים אינה חייבת במעקה מעיקר הדין, כאמור לעיל.

ה'שבט הלוי' מיישם את אותו העיקרון בנוגע למדרגות פנימיות. אין ספק, לפי דבריו, שמדרגות חייבות במעקה, שכן מדובר באזור של מגורים, ומקום שאנשים שכיחים בו. בניגוד לכך, מדרגות חיצוניות פטורות מן המעקה, והחובה להקים להן מעקה אינה מעיקר מצוות התורה, אלא מהחובה הכללית לדאוג לבטיחות ולשלמות הגוף.

בניית מעקה על-ידי פועלים

אחת ההשלכות המרכזיות של מקור המצווה לבנות מעקה – אם ממצוות עשה של בניית מעקה, או מהחובה הכללית לדאוג לבטיחות ולשלמות הגוף – היא שאלת הברכה. אין לברך ברכה על בניית מעקה אלא במקום שחלה מצוות מעקה של תורה: החובה הכללית לדאוג לשלמות הגוף אינה כרוכה בברכה.

נקודה חשובה בהקשר ברכת המצווה היא בניית מעקה על-ידי פועל שאינו יהודי. האם ניתן לקיים את מצוות מעקה על-ידי מלאכתו של פועל גוי, או שמא חייב האדם לבנות את המעקה בעצמו, על דרך שאר המצוות שאינן מתקיימות על-ידי גויים? מעבר לעצם קיום המצווה, ההשלכה המרכזית היא הברכה: האם ניתן לברך ברכת המצוות כשבונים מעקה על-ידי פועל גוי?

לדעת ה'מחנה אפרים' אפשר לקיים את מצוות בניית מעקה על-ידי פועל גוי, וניתן לברך על כך. אבל לדעת ה'מנחת חינוך' אין לקיים את המצווה על-ידי גוי, ומצוות מעקה דומה בכך לשאר מצוות שאין לקיימן אלא על-ידי שליח יהודי. מי שבונה מעקה על-ידי גוי, לפי דעה זו, אינו רשאי לברך על המצווה.

 ייתכן שהמחלוקת תלויה בהגדרת המצווה. לדעת ה'מחנה אפרים', שונה מצוות מעקה משאר מצוות בכך שעיקר יסודה אינה מעשה המצווה אלא התוצאה. כשהתורה דורשת מעשה עבודה (מעשה מצווה), לא ניתן לקיים את המצווה על-ידי גוי, שכן מעשה המצווה חייב להיות מקוים על-ידי יהודי. אבל במקום שאין התורה דורשת את המעשה, אלא את התוצאה, אין חסרון בקיום המעשה על-ידי גוי, כיון שיסוד העניין הוא התוצאה של בניית מעקה, וניתן לברך ברכה על תוצאה זו.

בפועל, רבים סומכים על דעת ה'מחנה אפרים' לעניין זה, ומברכים על פעולת הגוי בהקמת המעקה. עם זאת, מי שרוצה להחמיר יכול לחפש פועל יהודי שיעשה עבורה את המלאכה, או שישתתף בדרך כלשהי במעשה הקמת המעקה, כך שיוכל לברך על כך לכל הדעות.

נסיים במסר חשוב שניתן ללמוד ממצוות מעקה – מסר של בטיחות.

על כל בעל הבית מוטלת החובה לבנות מעקה לגגו קודם שידור בבית, ומי שאינו עושה כן עובר על המצווה עד שיבנה מעקה (רמב"ם יא, ג; מנחת חינוך תקמו). לפי דעה אחת (רבי יהודי הנשים, הובאה דעתו בספרי, כי תצא יט) שחובה לבנות מעקה מייד עד בניית הבית, ואין להמתין עד שעת אכלוס הבית (דעה זו לא הובאה על-ידי הפוסקים).

בטיחותיות המבנים אינה עניין שניתן לדחות לזמן הפנוי: היא חובה מהדרגה ראשונה, ועלינו לוודא שלא תבוא מכשול מתחת ידינו בשום עניין של בטיחות הבית.

השאר תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

שאלות שנצפות עכשיו:

מאמרים אחרונים

מדריכים הלכתיים

הכנו עבורכם
דבר תורה לשבת!

מחפשים כל שבוע איזה דבר תורה להגיד בשבת?

מעכשיו תקבלו כל שבוע דבר תורה ואת כל השאלות הכי מעניינות אליכם למייל