שאלה:
בחושן משפט סי' ע ס"א מבואר שטוב לכתוב שטר להלוה והוא "משובח יותר". האם הפוסקים כותבים כן גם לפועל שהולך לעבוד וכדומה, או לשותפים שהולכים לעסק?
תודה!
תשובה:
שלום וברכה,
שלום וברכה,
לא מצאנו בפוסקים שיש חובה לשכור פועלים או שותפים בעדים, וכמו כן לא מצאנו שיהיה משובח יותר לכתוב שטר. מסתבר שבהלוואה חוששים שמא הלווה ישכח כפי שמבואר ברש"י ובנו"כ שם. אבל בשאר דברים לא חוששים שמא ישכח, ולכן אין חובה לשכור פועלים בעדים.
מקורות:
עי' בב"י שם: אסור לאדם להלוות וכו' בסוף איזהו נשך (דף עה:) אמר רב יהודה אמר רב כל מי שיש לו מעות ומלוה אותם בלא עדים עובר משום ולפני עור לא תתן מכשול והא דאמרינן התם שרבינא לא רצה להלוות לרב אשי אלא בשטר אמר ליה אפילו אנא אמר כ"ש מר דטריד בגירסא משתלי וגורם קללה לעצמי כלומר ישכח הלוואתו ואגרום קללה לעצמי שיקללוני הבריות שיאמרו שאני תובע מה שלא הלויתי משמע דלפנים מן השורה הוא דעבד הכי אבל מדינא בעדים סגי וכדרב יהודה: ומ"ש אלא אם כן הלוהו על המשכון הם דברי הרמב"ם פ"ב ממלוה. וכתב ה"ה שהטעם לפי שבהלוה על המשכון אין בה אותה טענה שיש במלוה בלא עדים לפי שהמלוה נאמן בו בשבועה כמו שיתבאר: ומ"ש ואם עושה עליו שטר וכו' הם דברי הרמב"ם שם והיינו כדרבינא והטעם שהלואה בשטר משובחת מעל המשכון לפי שהלואה שעל המשכון אפשר שישכח כמה לוה ממנו ויבואו לידי מחלוקת משא"כ בהלואה בשטר
בהצלחה.
