לתרומות לחץ כאן

ליטוש תמונה בפוטושופ בשביל שידוך

שאלה:

בס"ד
האם זה מותר לקחת תמונה וללטש אותה על מנת שהאישה תראה יפה יותר? אף על פי שבמציאות יכל להיות הפרש משמעותי בית המצוי לרצוי…?
היום רוב התמונות שאנשים מעלים לאתרי הכרויות או לשדכניות הם תמונות מלוטשות…. למשל אישה שיש לה צלקות בתמונה לא רואים…. או פצעים על הפנים נמשים וכו….. האם הלכתית מותר להציג תמונה כזו שאינה חופפת למצב האמיתי של האישה….האם יש בדבר גניבת דעת?
אשמח להתייחסותך.
תודה

תשובה:

שלום וברכה,

מותר לבחור או לבחורה למסור לשדכן תמונה שעברה טשטוש או ייפוי בעזרת תוכנת פוטושופ במטרה להציג את עצמו נאה יותר. אבל אסור להסתיר מום מהותי שרוב רובם של אנשים יקפידו, ותיגרם לצד השני עגמת נפש כשיצטרך להגיע לפגישה בחינם.

בהצלחה.   

מקורות:

הסתרת מומים בשידוכים

אסור להסתיר מומים בשידוכים כדין כל אונאת ממון וגנבת דעת שאסורה במקח וממכר. וכמו שכתב בספר חסידים סימן תקז "לא יכסה אדם מום בני ביתו, אם צריכים בניו או קרוביו להזדווג אם יש להם חולי שאלו היו יודעים אותם המזדווגים עמהם אותו חולי לא היו מזדווגים יגלה להם פן יאמרו קדושי טעות היו אלא יפרידם ולא יהיו ברע יחדיו, או אם יש מעשים רעים להם שאלו היו יודעים לא היו מתחתנים בהם לכך יפרסם".

הטעיה בשעת המקח

כתב השולחן ערוך (חושן משפט סימן רכח סעיף ט) "אין מפרכסין לא אדם ולא בהמה ולא כלים, כגון לצבוע זקן עבד העומד למכור כדי שיראה כבחור, ולהשקות הבהמה מי סובין שמנפחין וזוקפין שערותיה כדי שתראה שמינה. וכן אין מקרדין ולא מקרצפין אותה כדי לזקוף שערותיה, ולצבוע כלים ישנים כדי שיראו כחדשים. ואין נופחין בקרבים כדי שיראו שמנים ורחבים, ואין שורין הבשר במים כדי שיראה לבן ושמן".

האם יש איסור להטעות לפני המקח 

מדברי השולחן ערוך למדים שאסור להסתיר מומים או לנפח בהמה בעת המקח, והקונה יקנה מקח מוטעה. אולם יש לדון אם מטעה את הלקוח לפני המקח עד שיגיע למקח, אבל בשעת המקח הקונה יראה בכל המומים ויוכל להחליט האם לרכוש את המקח עם המומים. נדון זה שייך בשאלה הנ"ל שצד אחד מיפה את התמונה שלו, אבל לא ייגרם כאן מקח טעות מאחר והצדדים ייפגשו ויראו, ומאחר והתמונה רק כדי להיפגש ולא כדי לסגור עסקה האם יש בזה משום איסור גנבת דעת?.

לגלות על המום רק בפגישה מתקדמת

ונראה להוכיח מדברי האגרות משה או"ח ח"ד סימן קיח לגבי פנויה שזינתה אם תצטרך לגלות לבחור שתיפגש איתו, וכתב הרב: "ובדבר אם צריכה את להגיד להבחור שירצה לישא אותך לאשה, ודאי את צריכה לגלות לו, אבל אינך צריכה להגיד לו בראיה והכרה דפעם ראשונה שעדיין לא ידוע אם ירצה בכלל השידוך וממילא אסור אז להגיד לו, ורק אחרי שתדעי שרוצה לישא אותך בברור שכבר אמר לך ודבר בדבר הנישואין, צריכה את לומר רק בזה שנזדמן איזה פעם בשעה שלא היה לך כובד ראש כל כך לעמוד נגד המפתה בדברי רצוי ופתוי הרבה ותיכף נתחרטת ומצטערת על זה שאירע דבר כזה עד שיכיר מדבריך שאין לו לחוש שיארע גם כשתהא נשואה לו, ואז מאחר שהוא רוצה בך מפני שהכיר המעלות שלך לא יחזור בו בשביל זה שאירע איזה פעם מאחר שיכיר אותך לנערה שומרת תורה ומצותיה שיש להאמין שלא חשודה את שוב בזה ותהי' אשה מסורה לבעלה כדין התורה".

מבואר בדברי האגרות משה שלהסתיר את המום [שזינתה] עד אחרי הנישואין ודאי שאסור. אבל מותר לה להציג את עצמה ואת מעלותיה, עד כמה פגישות, ואז תודיע לו על מה שעברה.

וכזאת מצאנו גם בשו"ת שבט הלוי ח"ו סימן רה לגבי בתולה שנשרו שערותיה והולכת עם פאה נוכרית, שפסק שם שאסור להעלים את זה בשידוכים, וסיים שם וכתב: "מיהא הא ודאי אפשר ליעץ דלא תגלה בפעם ראשון ושני עד שאולי ירצה בה רק אח"כ תגלה לו לפני קשרי השידוכין – ולא יכול לטעון אח"כ אחרי קידושין כלום".

הרי לנו שמותר להיפגש עם החתן כמה פגישות, ואחרי שהחתן הכיר וראה את מעלותיה, אז תצטרך לספר לה על המום,  ואז ישקול האם להוריד או למחול על המום.

הסתרת מום כדי להיפגש

מאידך מצאנו בספר משנת ישראל (עמוד שס הערה ב) "אמנם יש מומין דלא מהני לגלות קרוב לסוף ותמיד מקפידים עליהם" פירוש: שמומים מהותיים שרוב בני אדם מקפידים עליהם, וגם בהמשך הפגישות כאשר יוודע לצד השני יורידו על כך, אסור להימנע מלספרם מיד בתחילה, כדי שלא לגרום לצד השני צער בחינם, משום איסור אונאת דברים.

יש לחלק בין סוגי המומים

ניתן היה לומר שהמשנת ישראל חולק על האגרו"מ והשבט הלוי ואוסר להסתיר מומים ולגלותם רק לפני הפגישה מתקדמת. אולם נראה יותר כפי שביאר בספר משפטי יושר (עמוד סד) שתלוי בין סוגי המומים. יש מומים שיתכן והשידוך יצא לפועל, במקרה כזה אפשר להמתין עד פגישה מתקדמת, כדי שהבחור יכיר במעלותיה ואז יחשוב מחשבה נוספת האם להוריד. ואילו יחתן לפני הפגישות לא ירצה להתחיל עם השידוך. אולם במומים מהותיים שרוב רובם של האנשים לא יסכימו להתפשר, על זה דיבר המשנת ישראל שאסור להסתיר ולהיפגש, שבזה יגיע רק צער ועגמת נפש לד השני.

ולפ"ז מותר להתייפות בתמונות שנשלחות לשדכנית, כדי לגרור את הצד השני לפגישות. כיון שבפגישות יראה את המדובר, ואחרי שישוחח עם הצד השני יחליט האם להוריד או לא. אבל לסדר מומים מהותיים שרובם לא יסכימו לשמוע – אסור.

הצטרף לדיון

2 תגובות

השאר תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

שאלות שנצפות עכשיו:

מאמרים אחרונים

מדריכים הלכתיים

הכנו עבורכם
דבר תורה לשבת!

מחפשים כל שבוע איזה דבר תורה להגיד בשבת?

מעכשיו תקבלו כל שבוע דבר תורה ואת כל השאלות הכי מעניינות אליכם למייל