לתרומות לחץ כאן

טבילה בחוף לא מוכרז – צניעות

שאלה:

האם מותר לאשה לטבול בנהר או בים כאשר נמצאים בחופש

תשובה:

ככל שאין אנשים זרים בסביבה והיא עם חלוק מלא ולא בבגד ים, כך שגם אם יבואו פתאום אין חשש לחוסר צניעות והיא תוכל לשמור על כך, אין איסור. כמובן יש לשמור על החיים, חוף בלתי מוכרז זה דבר שגובה קרבנות אדם בכל קייץ, ודי לשברון לב.

חופשה נעימה.

הצטרף לדיון

22 תגובות

  1. נראה לי שחסר בתשובה סי' קצ"ח ס"מ שצריך אשה עומדת על גבה
    גם יש לעיין איך אפשר להתיר לכתחילה עם חלוק לפי דברי הרמ"א בס"א
    יש להעיר גם שאם יש מקום להתיר בחלוק זה רק כשכל הבגד הוא רפוי, כי לפעמים זה צמוד להגוף בסוף השרוול
    וגם יש להעיר שאם אין בעיה עם חלוק, האם נגיד שכל החשש בסעיף ל"ד הוא גם כשלובשת חלוק? ולמה הפתחי תשובה בסי' קצ"ה סק"ב לא חשב על הרעיון של בגד רפוי?

  2. מתגובתך אני רואה כשניסחתי את הכותרת לא דייקתי, אין הכוונה לטבילת נידה אלא לרחיצה של כיף, שיניתי את הכותרת ולא שמתי לב שניתן לטעות בה.

  3. מעיקר הדין, בשולחן ערוך סימן ר”א ס”ב וס”ה מבואר שכל הימים והנהרות כשרים לטבילה.

    אך כתב בשו”ע בסימן קצ”ח סל”ד שאסור לטבול במקום שיש חשש שיראוה בני אדם כיון שלא תטבול כראוי.

    וכן כתבו הפוסקים שקשה להסמיך את העיון לטבילה, או מחמת החושך או מחמת החשש שיהיו בני אדם בסמוך. וכן בדרך כלל אין אשה העומדת על גבה שדבר זה מעכב, וכן יש לחוש שמא תעצום עיניה ביותר מחמת מליחות המים ועוד חששות, יעוי’ בזה בספר בית דוד יו”ד סי’ ק”א.

  4. ראיתי בספר חציצה בהלכה או כהלכתה שמביא על גדולי ישראל שבשעת הצורך היו הם עצמם בודקים את נשותיהם ועומדים על גבן בטבילה [לטהרת נדה] אם איני טועה מדובר בבעל התרוה"ד או שהוא מביא את אחד מבני דורו שעשה כן. האם גם לנשים כערכינו מותר?

  5. אכן בשעת הדחק הביא הפתחי תשובה היתר כזה, והרעיון שאחריו, שאין חשש מכשול, כי מיד כשתצא מהמים היא תהיה טהורה.

  6. אני מבין את הסברא, אך מה עם איסור הסתכלות באשתו, האם כשאין חשש נדה כגון שהיא טהורה מותר לו להסתכל באשתו? ודאי שלא, א"כ למה הדבר מותר לצורך טבילה אפילו אם ט' בזמנה מצוה, אבל הוא עובר איסור בעצם ההסתכלות! האם משום בעבידתיה טריד?

  7. האם אין איסור לראותה כשהיא ערומה? באותו מקום? הרי צריך לבדוק אותה אם אין חציצה. וכתוב בגמ' סומים מפני מה הוי שמסתכלים באו"מ בשע"ת.

  8. מי מסתכל באותו מקום?? הבעל הוא רק כמו בלנית, שאחרי שהאשה כולה במים, הוא מסתכל לראות שאין שערות שיוצאות מהמים זה הכל.

  9. איני מבין, לפי"ז הנשים שמסתפרות לגמרי ובהרבה מקומות החמירו בזה מאוד, ע"פ הזוה"ק שמפליג בזה, א"כ למה בכ"ז צריכות בלנית? האם אותם ראשונים כמלאכים שעמדו על נשותיהם בטבילה לא הסתפרו נשותיהם? האם אין כלל צורך לבדוק את האשה לפני שטובלת שאין בה חציצה?

  10. אשה בודקת את עצמה, אינני מכיר בלנית שבודקת נשים, אינני יודע אם אתה נשוי, אבל אם כן תוכל לשאול את אשתך, אינני מכיר תופעה כזו. הן כן שואלות אם הכל בסדר צריך עזרה וכו', ואםיש שאלה מסייעות.

  11. כשמתגלחים לא צריך, המנהג להתגלח קיים בקהילות מועטות בהונגריה. במקומות אלו צריך רק שתהיה במקום אשה כזו לסיוע.

  12. תודה רבה. למיטב ידיעתי ברוב הקהילות החסידיות המנהג כך, ומאוד מחמירים בזה ע"פ הזוה"ק. בבעלזא למשל, אשה שלא מתגלחת לא קוברים אותה בחלקה של החסידות, ועוד הרבה סנקציות… כך גם בויז'ניץ ועוד ועוד. ומאחר שהדבר חמור כ"כ ומקורו בזוהר, קצת דוחק לענ"ד לומר שאותם גדול"י לא הסתפרו נשותיהם. ואולי היה שעת הדחק. עכ"פ תודה על כל תשובותיכם, ותזכו למצוות ולשנה טובה ומתוקה!.

  13. שאלה נוספת, אם לא צריך לעמוד על האשה אם היא מתגלחת, אז למה להם להקל בהסתכלות על אשתו נידה מכח הטעם של פת בסלו, בשעה שאפשר להתגלח ואז לא צריך כלום? ועוד הרי בטבילה לגירות כמדומני שהדיינים שומעים שהיא טובלת ודי בזה על אף שצריכים לדעת שטבלה ולא נשארו שערות בחוץ א"כ למה כאן לא נאמר אותו הדבר? תודה מראש.

  14. בפרשת יפת תואר נאמר שהגילוח הוא ניוול לאשה, אם ניתן להקל, לא מקרחים אשה…
    יש שיטת תוס' שדי בשמיעת הדיינים, אבל הלכה אינה כך, אלא כאשר האשה במים שמים מחצלת עליה עם חור שרק ראשה יוצא, והיא טובלת והם רואים ומסתבבים ורק אז היא יוצאץ, ויש שהקלו לגיורת לטבול בבגד רחב.

  15. האם זה לא דוחק לומר ש'אם אפשר להקל לא מקרחים אשה' – להקל בדבר כמו לראות את אשתו נדה ערומה משום היתר דחוק של פת בסלו [שיש לפקפק כי שמא בסוף תמצא איזה כתם או חציצה, ועוד דאם יש לנידה דין ערוה כדע' הצ"פ ועוד, א"כ כמו דס"ל להרבה פוסקים [בתוכם הרב אלישיב] שאיסור ייחוד למשל אינו רק משום שמא יבוא לע' אלא משום קירוב הדעת [אולי עניין של 'לא תקרבו'] א"כ גם בנידה אולי ניתן לומר שיש איסור בעצם ההסתכלות לא רק משום חשש עבירה.] משום קצת יופי של אשה שחוזר בסוף? האם לא יותר קל ליישב שהיה שעת הדחק כגון ששכחה להסתפר לפני זה והיה שבת ולא היה נכרי וכדו'?
    ובאמת היא גופא אינני מבין למה הוא ניוול לאשה לגלח ראשה? הרי היא ממילא צריכה לכסות את ראשה לפי דיני צניעות, האם יותר נחמד שהשער מדגדג מתחת למטפחת? ויעו' גם בפרקי דר"א כמדו' כשמונה את הקללות של האשה שנתקללה חוה, אחת מהם הוא שהולכת כמו לילית והיינו עם שערות ארוכות, רואים שיש בזה ניוול שאינה מתגלחת כמו בעל [ומה ששער באשה ערוה זהו כמו שבגדים אדומים הם פריצות הגם שהם תוצאה מחטא עה"ד, והיינו שלאחר מעשה האשה מתייפה עם מה שאמור להיות ניוול] ומה שכבוד הרב הביא מהניוול של וגילחה ראשה יש לומר שדווקא לה הוא ניוול כיון שמדובר בגויה לפניה שנושא אותה היהודי שבעצם רשאית ללכת בגילוי שערותיה, בלי כיסוי ראש, ולכן זהו ניוול להיות קירחת. ואולי י"ל שאשה רוצה להיות עם שערות כי בבית בפ' בעלה יכולה ללכת בגילוי ראש כשטהורה אך אעפ"כ הרי קמחית אמרה שמעולם לא הלכה בג"ר גם בבית ועוד שיש את שאר בני הבית, לכן אני קצת מתחבט בעניין. עכ"פ תודה לכבוד הרב שהאיר עיני בכמה ד' חשובים. ואני מתנצל אם ח"ו יש בדברי שמץ שנראה כ'לקנטר' ח"ו.

  16. והאמת שיש לומר תירוץ פשוט שלענ"ד הכי מתקבל עה"ד, שבגמ' [ברכו' כ' א'] מובא שר' גידל הוי קאי אפיתחא דטבילה וא"ל הכי טבולו והכי טבולו, וא"ל לא מסתפי מר מיצה"ר? א"ל דמו באפאי כי קאקי חיוורי. רואים: א'- שיש עניין של לומר הכי טבולו ולא רק לראות שאין שערות ואולי גם זה מתפקידה של הבלנית אך אולי אינו מעכב. ב' – יש אנשים גדולים שמותר להם מה שאסור לאחרים, ואולי אותם גדו"י היו במדריגה הזאת. [בס' חציצה בהלכה מביא כמה וכ' גדו"י שנהגו בזה] אך לאנשים כערכינו אכן אסור.
    מיהו חשבתי שייתכן שהפשט בד' ר' גידל הוא שהיתה לו ראיה חלשה, ופעם לא היה משקפים ולכן לא חשש כי הוא פשוט לא ראה כלום [רק אווזים לבנים] ולפי"ז אין ראיה שלגדו"י מותר אכן מצינו דהיו אמוראים שאמרו 'אדרבא ניזיל באורחא דביתזונות ונכפה היצר ונקבל שכר'. וצ"ע.

  17. לא יודע למה היתר שכתוב על דף השו"ע הוא מפוקפק, ואם אינך יודע למה הקרחת היא ניוול לאשה, אולי תשאל את אשתך מה לדעתה ההרגשה בדבר הזה [בפרט באשה שאין מנהג אצל בנות קהילתה כך, רק עכשיו אין לה בלנית…].

השאר תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

שאלות שנצפות עכשיו:

מאמרים אחרונים

מדריכים הלכתיים

הכנו עבורכם
דבר תורה לשבת!

מחפשים כל שבוע איזה דבר תורה להגיד בשבת?

מעכשיו תקבלו כל שבוע דבר תורה ואת כל השאלות הכי מעניינות אליכם למייל