מעשר כספים: שכר לימוד לילדים / ניכוי הוצאות מחייה / לנישואי ילדים

שאלה:

כמה שאלות בדיני מעשר כספים (אשמח מאוד לתשובות עם במקורות)
א- האם צריך לעשר מכספי הביטוח לאומי עבור הילדים , וכן ממענק הממשלה האחרון (500 ש"ח עבור כל ילד)
ב- האם ניתן לשמור את כספי המעשרות עבור חתונות הילדים (כאשר אני שומר זאת בפיקדון בבנק שאי אפשר להוציאו טרם חתונתם)
ג- שכר לימוד עבור הילדים (לחיידר) האם אפשר לשלם ממעשרות, כאשר לכאו' אי אפשר משום שהאב חייב בלימוד בנו תורה, ואם כן מה לגבי שכר לימוד לבנות, וכן לתשלום למטפלת ששומרת על הילדים האם לה אפשר לשלם ממעשרות.
ד- שכר הארנונה, ושאר הוצאות הבית- האם אפשר לשלם ממעשרות, לכאו' לא. האומנם?

תשובה:

שלום וברכה

1. בהלכה אין שום הגדרה מסוימת לסוג ההכנסה החייבת במעשר, כל הכנסה כספית חייבת במעשר, לא משנה אם זו משכורת קיצבה או מתנה.

2. לא ניתן לשמור בפקדון בבנק, אבל ניתן להפקיד בגמ"ח הלוואות עד חתונת הילדים, כיון שכבר עכשיו זה משמש לחסד, ראה אהבת חסד ח"ב פרק יח.

3. בענין שכר לימוד נחלקו הדעות, והמיקל בכך בבניו הגדולים מעל גיל 13 הנמצאים בישיבות, יש לו על מי לסמוך, אבל בפחות מגיל זה קשה לסמוך. כמובן שאם מדובר בתשלום מעבר למקובל, כלומר הילד נזקק לאברך שישפר את השגיו מעבר לשעות הלימוד בבית הספר, יש יותר להקל.

4. ככלל, אין לנכות הוצאות מחייה ארנונה וכדומה מההכנסות המחושבות למעשר, אלא רק הוצאות שהוצאת עבור ההכנסה, כמו נסיעות לעבודה מטפלת לילד ככל שלא היה הולך למטפלת ללא הצורך לצאת לעבוד וכדומה.

מקורות:

3. בס’ אהבת חסד (פי”ט אות ב) כתב, דכיון שהאב מצווה ללמוד עם בניו, וקיום חובתו זו נעשית על ידי שהוא משלם למלמד שילמד עם בניו [ראה יו”ד סי’ רמה סעי’ ד, וראה שו”ע הרב הל’ ת”ת פ”א הל’ ד, שאף כופין את האב לכך], מלתא דפשיטא הוא שאין ליתן זאת ממעות של מעשר, וכבר הקדימו בזה בשו”ת באר שבע (סי’ מא).

אולם בס’ לקט יושר (יו”ד עמ’ 76) כתב, שהואיל ונקטינן שאין האב חייב ללמד את בנו בשכר אלא תורה שבכתב ולא משנה ואגדות [ראה בזה מאירי קידושין ל ע”א], ממילא רשאי הוא ליתן לצורך זה ממעות של מעשר, וכ”כ בשו”ת פרי יצחק שם [אכן, פלוגתא היא בין הראשונים, במי שלא דחיקא ליה שעתא, אם מחוייב הוא ללמד את בניו משניות ואגדות, וראה מש”כ בזה הטור יו”ד סי’ רמה].

בשו”ת אגרות משה (יו”ד ח”ב סי’ קיג), סבר לחלק לענין זה בין חינוך הבנים לחינוך הבנות, שהואיל ואין האב מצווה ללמדן תורה, יש מקום להקל טפי. ומ”מ מסיק, דאף לענין לימוד הבנות, כיון שע”פ חק המלכות הם מחוייבות ללמוד במוסד כל שהוא, אם יתן לשם כך ממעות של מעשר, הרי הוא “פורע חובו ממעות מעשר”. ואף על פי שאם היו לומדות במוסד ממלכתי לא היה נצרך לשלם שכר לימוד, ורק משום חפצו שיתחנכו במקום של תורה נצרך הוא לכך, סוף סוף הואיל ומקיים הוא בזה את חיובו על פי חוק, הדבר אסור.

אולם, בשו”ת משנה הלכות (ח”י סי’ קנט) נקט בפשיטות, דכיון שעל פי דין תורה אין האב חייב ללמד את בנותיו, מותר ליקח את שכר לימודן ממעות מעשר [ועי”ש שדן בכעין זה על דבר בנים הלומדים בישיבות שבשעות הערב מלמדים מעט לימודי חול, וסבר, שלצורך לימודים אלו רשאי האב ליקח ממעות מעשר].

כמו כן, יש חילוק בזה בין בנים קטנים עד גיל 13 שהאב חייב לפרנסם וממילא אינו יכול לעשות זאת ממעשר כספים לאלו הגדולים יותר, ראה הרחבה על כך בס’ משנת הכתובה פרק לד.

4. הברכי יוסף (יו”ד רמט,ה) הביא דברי הכנסת הגדולה שכתב שאפשר לנכות הוצאות ביתו, וחלק עליו. אך כדברי הכנסת הגדולה כתבו האבקת רוכל סימן ג’ והקיצור שולחן ערוך סי’ ל”ד ס”ד. וכך משמע גם בדברי האהבת חסד פי”ח אות ג’. אכן בשבט הלוי (ח”ה קלג,ד) כתב שמשמעות הפוסקים היא שלא כהכנסת הגדולה וכך ראוי לנהוג, אלא אם כן המצב דחוק. אלא שכתב שהוצאות הנדרשותלצורך העבודה מנכים מחישוב המעשר, וכאמור.

וראה שם שאנשים שפרנסתם דחוקה יעשו כהכנה”ג ויורידו הוצאות הבית וכו’ אבל בעלי פרנסה מרווחת יחמירו כהברכי יוסף.

מקורות:

השאר תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

שאלות שנצפות עכשיו:

מאמרים אחרונים

מדריכים הלכתיים

הכנו עבורכם
דבר תורה לשבת!

מחפשים כל שבוע איזה דבר תורה להגיד בשבת?

מעכשיו תקבלו כל שבוע דבר תורה ואת כל השאלות הכי מעניינות אליכם למייל