לתרומות לחץ כאן

הוכחת הגית לשון הקודש מפיוטי הקליר

שאלה:

בפיוטים בקינות של רבי אליעזר הקליר רואים הרבה פעמים מהחוזרים בפיוטים שהוא הגה את שם האדנות כמו מנהג הספרדים, ולא כמו מנהג האשכנזים. שלפי האשכנזים זה לא יוצא כמו חרוז. ויש גם עוד פיוטים שיוצא ככה.
האם יש הוכחה שר' אליעזר הקליר היה מדבר בהגיה ספרדית, האם יש מזה הוכחה להגיה הספרדית?

תשובה:

שלום וברכה

אינני יודע, יתכן. עצם זהותו של רבי אלעזר הקליר לוטה בערפל, אינני יודע אם תמיד דייקו בחרוזים, ומכל מקום נשמח לדוגמאות.

מקורות:

מתוך ויקשיביה: היו שהחשיבו אותו לאחד מהתנאים (תוספות חגיגה יג, א; תשובה מאהבה א א; רא"ש סוף פרק "אין עומדין" ועוד), ויש שאמרו שהוא רבי אלעזר ברבי שמעון (בנו של רשב"י), יש שאמרו כי הוא רבי אלעזר בן ערך (שו"ת הרשב"א א תסט; סדר הדורות). יש שאיחרו מעט את זמנו, וכתבו שהיה אחר דורו של רבי יהודה הנשיא ( ספר "מעדני מלך"), ויש טענו כי היה בתקופת הגאונים, בימי רס"ג (שו"ת זכרון יוסף יג) או לאחר ימי רב האי גאון (הרב וולף הידנהיים, הובא בתשובה מאהבה הנ"ל).

הצטרף לדיון

10 תגובות

  1. לפי המקורות שהרבנים הביאו יוצא דלכל המאוחר הוא מתקפות הגאונים, ואם ככה זה בעיה רצינית להגיה האשכנזית…[למען הגילוי הנאות אני בעצמי אשכנזי, אבל זה נשמע לי בעיה…]
    גם בפיוט שבת היום לה' [איני יודע מי מחברו] "הרבו מעדני לשמור כמצות א-ד-נ-י…]
    בפיוט "שמרו שבתותי" חזק קריתי וכו' ישוררו שם רנני לווי וכהני אז תתענג על א-ד-נ-י]
    אין לי כרגע עוד דוגמאות, אבל זה לא ראיה כי אני לא כ"כ בקיא בעולם הפיוט והחריזה…

  2. נראה שאלו פיוטים ספרדיים מובהקים, אתה דיברת על הקליר ולכן היה מעניין לראות דוגמאות כי הוא באמת קדום.

  3. תוספת לתגובה הקודמת:
    בקינות הדוגמאות למשל:
    בקינה בליל זה יבכיון ראו החרוזים.
    שומרון קול תתן לר"ש אבן גבירול
    שבת סורו לר"א הקליר "בימי בן דיני צדיק הוא א-ד-נ-י"

  4. אבן גבירול שוב אינו ראיה, אבל שבת סורו זה יפה. אבל אינני יודע עד כמה ניתן להוכיח מכך ועד כמה הקפידו על דיוק החרוז.

  5. שלום וברכה,
    הרב עובדיה יוסף זצ"ל האריך ביביע אומר. ואפשר לראות כחמש עשרה ראיות בילקוט יוסף הלכות פורים בקונטרס המובא בסוף הספר. זו סוגיא ארוכה. כתוב ברי"ף, מובא ברא"ש, טור, תוספות ושו"ע שצריך להפסיק בין "וחרה" ל"אף". לפי הגית הספרדים שהקמץ והפתח דומים (המדקדקים מבדילים אבל זה דומה) ניחא, אלא לאשכנזים למה הרי"ף והפוסקים הנ"ל הדגישו שצריך להפסיק אחר שממילא אין אפשרות לשמוע חירוף ח"ו.

    רש"י מפרש מה זה אמן קטופה בגמרא ברכות. והפלא שכותב פתח במקום קמץ. על זה כותב היעב"ץ שרש"י קורא הקמץ כמו הספרדים.
    עדיף לעיין בילקוט יוסף הנ"ל לראות הראיות שהביא.

    כל טוב.

  6. לרבני בית ההוראה
    על מה שענו בבית ההוראה שאבן גבירול היה ספרדי, עדיין שאלתי במקומה עומדת. דסו"ס יש להוכיח מאחד מן הראשונים שכך היתה הגייתו. אלא א"כ כבר בזמן הראשונים היה מחלוקת בצורת ההגיה וראשוני אשכנז באמת הגו אחרת. וזה כוונתי לשאול, האם המחלוקת כ"כ קדומה?

    ראיתי באמת במראה מקום שהפנה המגיב הנכבד לדברי ספר ילקוט יוסף, והוא באמת מביא ראיה מהמון ראשונים כגון רש"י, תוספות, ועוד ראשונים. וכן ראיה מהמון פיוטים קדומים, כולל פיוט מר"י הלוי, שהוא בן דורו של הר"י מיגאש. וכן ראיות מהרמב"ם והמרי"ף, והביא שם שר' נתן אדלר שינה מבטאו למבטא ספרדי. וכן שהגר"א כתב בתיקוני זוהר שהמבטא ספרדי מדוייק יותר.

    סופו של דבר מה נעשה אנחנו האשכנזים עם כל חבל הראיות האלה?

  7. הראיות הרבות בסגנון וחרה אף אינן ראיות לפענ"ד, כל אדם שמתפלל מרגיש גם בהברה האשכנזית שאם חוטפים מהר מבליעים שם, זה פשוט לא ראיה, ויש כאלו רבות בדבריו. הראיה הידועה מר' נתן אדלר היא הרי ראיה הפוכה… איך ניתן להתפס לגדול יחיד יחיד בכל גדולי זמנו ששינה מנהגו, כאשר כולם כולם לא נהגו כדבריו, הרי זה בדיוק מוכיח את ההיפך. ראיות מחריזת פיוטים בעיני אלו ראיות קלושות כפי שכבר רמזתי, משום שאתה יכול באותם פיוטים עצמם למצוא הרבה מאוד סטיות מהחריזה שאינן קשורות להברה, הם פשוט לא דייקו בחריזה, ואגב גם לא בתחביר המשפטים.

השאר תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

שאלות שנצפות עכשיו:

מאמרים אחרונים

מדריכים הלכתיים

הכנו עבורכם
דבר תורה לשבת!

מחפשים כל שבוע איזה דבר תורה להגיד בשבת?

מעכשיו תקבלו כל שבוע דבר תורה ואת כל השאלות הכי מעניינות אליכם למייל