שאלה:
האם חולה שאיבד חוש טעם צריך לברך ברכה ראשונה על אוכל שאוכל
והאם יש הבדל בין משקים לצמאו [וכן אוכל עם מיץ] לשאר מאכלים
אודה לתשובתכם המהירה
תשובה:
שלום וברכה
ברור שמה שאוכל ושותה לצמאו או לרעבונו עליו לברך, אבל אם אוכל כשאינו רעב או צמא ואין לו טעם – לא יברך.
הרב כתב "אם אוכל כשאינו רעב או צמא ואין לו טעם – לא יברך". מדוע ? הרי סו"ס יש לו הנאת מעיו [מלבד אכילה גסה, ששם הוא קץ באכילה ואין בזה הנאת מעיו כלל ].
כפי שכתבנו בתשובה השניה שהגבת עליה בשם שו"ע הרב רד טו, כאשר יש הנאת מעיו מברך, הכוונה כאן שאין לו כל תועלת באכילתו.
"הכוונה כאן שאין לו כל תועלת באכילתו".
כוונת הרב שהוא קץ באכילתו? כי אם אינו קץ, ואם אינו מזיק לו, כמדומה דלהלכה אמרינן דיש הנאת מעיו, כיון שסו"ו יהיה שבע ליותר זמן.
אפילו לא קץ ממש, אם הוא שבע לגמרי אין לו הנאת מעיים מן הסתם.
השאר תגובה