שאלה:
ושאלה נוספת: האם מי שאינו נוטל ידים לסעודה, אלא אוכל מיני פירות, יכול לאכול ב' תבשילים? [מהשו"ע סי' תקנ"ב ס"ט – משמע שאין דין זה אלא ב'סעודה'].
תשובה:
אני מבין שם בסעיף א שאם אדם יעשה כך, אזי אם יאכל קודם לכן אחר חצות היום סעודת קבע, היא זו שתחשב לו כבר סעודה מפסקת ויהיה אסור לאכול בה שני תבשילין… וכל מקום אין לשנות מנהגם של ישראל.
מצטער, שאלתי אם יש חיוב מצד הדין, כגון מי שקשה לו לאכול פת, האם עליו להתאמץ?
לא הבנתי מהיכן הדיוק מסעיף א'.
תודה.
אין חיוב אכילת פת. לגבי שאלתך בענין שני תבשילים, מה שדייקתי מסעיף א, הוא שאם יאכל פת אחרי חצות ובסעודה מפסקת לא יאכל פת, לכאורה יחול עליו איסור שני התבשילין בסעודה שאחרי חצות, עיין שם.
אין חיוב אכילת פת.
י"א דקיום סעודה מפסקת הוא דווקא ע"י אכילת פת, דבלא זה אין ע"ז שם 'סעודה' [הגרב"צ אבא שאול זצ"ל אור לציון ח"ג עמ' רנ"ד – בהערה. וציין שם לבית יוסף תקנ"ב בשם הירושלמי, שרב לאחר שאכל בסעודה המפסקת כל צרכו הי' טובל פרוסת לחם באפר ואמר "זו היא עיקר סעודת ט' באב, לקיים מה שנאמר ויגרס בחצץ שני, הכפישני באפר". וכעי"ז בשו"ת בצל החכמה ח"ד סי' נ"ה דראוי שיאכל פת בסעודה המפסקת להשוותה סעודה
יותר קבועה].
השאר תגובה