שאלה:
אדם, שלפי מצבו הרפואי פוסקים לו שלא יצום. א)האם יש לו מרחב החלטה כן לצום? ב) אם אכן הוא צם לבסוף, האם נקרא צדיק? או שזהו חטא? ג) אם שאל רב וקיבל פסק. האם יכול לשמוע רב נוסף ואז להחליט?
תשובה:
אדם שפסקו לו שלא יצום, במדיה והצום מסכן אותו אפילו בחשש רחוק הרי הוא חוטא, ובמידה ואין כל סכנה, אלא שהוא נכלל הלכתית בהגדרה של "בחולה לא גזרו", אין לו איסור לצום אבל אין בכך טעם. מספרים בשם החזון איש שפעם פגש אדם כזה שסיפר לו שבכוונתו לצום למרות שאמרו לו שפטור, אמר לו החזון איש בהיתול "אל תשכל לקבל תענית במנחה", דינך בזה כמו כל תענית יחיד שאדם מקבל על עצמו אבל אינם נכלל בתקנת הציבור.
בדרך כלל אין דין "חכם שהורה" על כל שאלה שאדם שואל כדי לברר, אין לך רב מסויים ומובהק, ובדרך כלל כאשר אתה שואל אין בכוונתך לקבל הכרעתו בדוקא, הכל לפי הענין. אבל אינני רואה טעם להתאמץ, בתשעה באב חכמים כלל לא גזרו תענית על החולים.
