שאלה:
שלום,
1.יהודי המחלל שבת שנגע בבקבוק יין סגור/פתוח (לא מבושל), האם מותר לי לשתות מהיין ?
במידה ואסור, מה הדין ואם נגע בבקבוק ולא ידעתי מזה , האם מותר לשתות ממנו ?
2. לגבי גוי שנגע בבקבוק יין סגור/פתוח (לא מבושל) ואיני יודע אם הוא נגע בזה , האם מותר לשתות מהיין ? ומה לגבי אם איני יודע אם נגע בבקבוק ?
תודה
תשובה:
שלום רב.
בקבוק סגור אף שאינו חתום, היין מותר בשתיה אפי' אם בודאי המחלל שבת הזיזו ולא נאסר אא"כ נגע ביין עצמו או מזג מהבקבוק שאז כל הבקבוק נאסר.
מקורות:
א. כיון שהיה הפקק סגור אין זה נאסר כמו שכתב השו"ע סי' קכ"ד סעיף כ"ה וחכמת אדם כלל ע"ו ס"י, ואף אם מניד דרך הילוכו אין היין נאסר שאין זה דרך ניסוך, כמו שכתב הט"ז קכה,יג.
ב. אף אם היה פתוח ונגע בבקבוק היין ממש, כל עוד לא שכשך את הבקבוק אין היין נאסר כמו שכתב השו"ע קכד,יח. וכתב הש"ך שם ס"ק מ"ג וז"ל 'ולכן אני תמה על קצת המחמירים ומפסידים ממונם של ישראל לאסור יין ע"י שנגע העכו"ם בכלי בלא שום שכשוך ולכן נראה שאין לחוש כלל וכל שכן לדידן דשרי', וגדר שכשוך אינו בהזזת היין בעלמא כמו שכתב הגר"א קכד,מב שהטיית היין לא נחשב שכשוכו ונאסר שפיכת היין על ידי הגוי רק משום כחו, ובחזו"א נא,ד כתב שנשיאת כובא אינה נחשבת שכשוך, ולכן בסתם הזזת יין אין חשש שכשוך כלל.
ג. אף אם יש לחוש שמא שכשכה הכלי עם היין וכתב השו"ע שם בסעיף י"ז שבכה"ג היין נאסר, וכל הצד לאסור זה אולי שכשך בכוונה את הבקבוק לא תוך כדי הזזתו, ולזה אין לחוש היום שאין עובדי ע"ז, ועוד דמבואר בסי' קכ"ד- כ"ד שמגע גוי ביין ע"י דבר אחר שלא בכוונה לא אוסר, וכתב הרמ"א שם דבזה"ז שהאומות אינם עובדי ע"ז כל מגען מקרי שלא בכוונה, ועפי"ז כתב הדג"מ (הביאו הפת"ש סק"ג) דאפי' אם הגביהה את היין ושכשך נמי שרי דהוי מגע ע"י דבר אחר שלא בכוונה (אלא שכתב להתיר מכח זה רק במקום פסידא, וצ"ב הטעם),
ועוד דמבואר בשו"ע סי' קכ"ט-א' שאם הניח גוי לבד עם יין אין לחוש שניסכו ואפי' שהה זמן רב שהגוי ירא בכל שעה עתה יבא ויראני.
שוב מצאתי כדברינו בשו"ת להורות נתן ח"א סוף סי' ל"ט.
ומלבד כל זה עיקר הדבר שמחלל שבת אוסר יין בנגיעתו אינו ברור שאמנם כך כתב הב"י סי' קי"ט בשם הרשב"א, וכן פסק בשו"ע בסי' קכ"ד-ח' ובש"ך ריש סי' קכ"ד הביא כן מרבינו שמשון והמבי"ט והרדב"ז (לגבי קראים) וכן העיקר להלכה, מ"מ יש שמצדדים להקל בזה כיון שכל הטעם לאסור סתם יינם הוא שלא יבואו להתחתן עם בנותיהן ובמומר זה לא שייך (חי' חת"ס לסי' קכ"ד ויד יהודה סי' ב' סק"ט, וגם החזו"א יו"ד סי' ב' אות כ"ג כתב שלא ידע מקורו של הרשב"א).
ובפרט במחללי שבת בזמנינו דלדעת החזו"א ביו"ד סי' ב' דינם כתינוקות שנישבו יש להקל טפי (משנה הלכות תנינא חי"ב ל"ו).
וכן באופן שהוא בשלבי חזרה בתשובה כתב הגרשז"א שאין מגעו אוסר ר' בהליכות שלמה ח"ב פ"ד הערה 9.
ויש להביא כאן דברי החכמ"א (ריש הל' יין נסך) שאיסור סתם יינם הוא חמור מאד "והשותה סתם יינם עוקר נשמתו ממקום שנשרש בו בקדושה ביין המשומר בענביו ואין לו חלק לעוה"ב והאריכו מאד בעונש זה המקובלים וכו' ולכן כל אדם יזהר בזה מאד לנפשו ויזכה לסעודת לויתן וליין המשומר וכו' ".
עיין בשו"ת אבני ישפה (ח"ב יו"ד סימן ס"א) שכתב בשם מרן הגריש"א זצוק"ל שהורה שגוי שפתח בקבוק יין ע"י שהגביהו, חשיב שכשוך אף לדעת הב"י (קכ"ד) שכתב ששכשוך כל דהו אינו שכשוך, וביאר הגריש"א דהב"י מיירי בכלי פתוח שהוא חושש לנענעו, אבל בכלי סגור כגון בבקבוק סגור שהגביהו ופתחו, היין אסור בשתיה לכו"ע.
מה אומר הרב על התגובה שנשלחה??
לא מצאתי שם פרט ששונה ממשהו שנכתב בגוף התשובה, תעיין היטב. אגב אשמח להכיר אתכם, אתם שואלים ומגיבים בהרבה מאוד נושאי הלכה בעיקר ביורה דעה, וכותבים מאוד יפה, אתם עוסקים בזה הלכה למעשה באיזו מסגרת?
כנראה לא הסברתי טוב את דבריי.
מה שכתבתם באות ב' להתיר נגיעת גוי ביין אפילו בבקבוק פתוח דאין זה נחשב שכשוך. דעת הגריש"א דאין זה נכון, וזה כן חשיב שכשוך, וכל מה שכתבו הפוסקים להתיר בהזזת יין ונשיאתו דאין זה שכשוך, הוא דוקא בכלי פתוח שהוא מקפיד שלא לשכשכו הרבה, אבל כשלוקח בקבוק סגור ופותחו, ה"ז חשיב שכשוך ואסור היין בשתיה.
אשמח על תגובתכם, אם אני צודק.
דרך אגב, אני נשאל הרבה ב"קו ההלכה" בשאלות כאלו, ולכן חשוב לי הדיוק בהלכה למעשה.
אני מבין שכבודו מערבב בין נגיעה לבין טלטול.
לא הבנתי מה כבודו רוצה.
אני הבאתי מקור לכך שגוי שפתח בקבוק יין ע"י הגבהתו, אוסר את היין בשתיה, כך דעת מרן הגריש"א זצוק"ל.
בין אם זה נחשב טלטול ובין אם זה נחשב הגבהה, הוא אוסר, וכמו שביארתי לעיל.
מה החילוק בין דין זה לדין שכתבתם לעיל אות ב'??
עכשיו הבנתי.
אם כבודו התכוין להתיר רק בנגיעה בעלמא בלי הגבהת הבקבוק, ניחא. אך לא נראה כך כ"כ מלשון התשובה.
וגם היה מן הראוי לציין זאת במפורש, שכל ההיתר הוא דוקא בנגיעה בלבד.
הכוונה היתה להתיר עוד יותר, גם במזיגה באופן שלא היתה הגבהה ממש לצורך פתיחה אלא הבקבוק פתוח ויש רק הטייה.
האם ידוע לכם היום אופן של מזיגת יין מבקבוק בדרך של הטייה גרידא ללא הגבהה.
דומני שרוב ככל המוזגים היום דרכם להגביה את הבקבוק לגמרי ולמזוג. והטייה שייכת בכלי גדול או בבקבוק כבד וכדו', ולא בבקבוקים שלנו.
אשמח לשמוע חוות דעתכם בזה.
כוונתי שאין צורך בפעולת פתיחה, הבקבוק פתוח מרים ומטים, בזה אני לא בטוח שאסר.
בישראל מומר הרי ודאי אין חשש ניסוך וממילא מותר אף אם שכשך, וכן הכריע הש"ך הנ"ל לגבי הקראים ע"פ האשכול, וכן כתב החזו"א יו"ד מט,ז ד"דינו כנכרי שאין עובד כו"ם ויינו מותר בהנאה ואסור בשתיה, ומגעו ע"י ד"א או מגעו ביד שלא בכוונת מגע מותר בשתיה, וכן מדדו ביד וכיו"ב. עכ"ל.
וא"כ לכאורה פשוט שגם מזיגה מבקבוק אינו אוסר כמו בישמעל ואפילו שכשך כיוון שאין חשש ניסוך.
לא הבנתי היכן מצאת קולא הלכה למעשה במזיגת מחלל שבת שלא במקום הפסד, לענין שתייה ולא לענין הנאה בלבד.
בחזו"א הנ"ל מפורש בסוסק"ז שמותר למומר למלא בנטלא ולשפוך לבקבוקים ע"י משפך וודאי מזיגה מבקבוק לכוס לא גרע מזה [וכן בדין, שהרי כתב החזו"א שם שגם כחו מותר בשתיה], וכן הש"ך בנקוה"כ ריש סי' קכד לגבי הקראים התיר בשתייה, וההפסד שהזכירו הפוסקים נצרך רק בעכו"ם של זמננו שהקיל הרמ"א שאינם עע"ז אלא אומנות אבותיהם בידיהם, ולא הקילו אלא במקום הפסד כמבואר בש"ך קכד,עא [ולרמ"א בהפסד מועט ולש"ך במרובה], אבל במומר דודאי נידון כגוי שאינו עע"ז כמפורש בש"ך וחזו"א הנ"ל ובספר האשכול [הלכות ין נסך עמ' קנא], חזרנו לדין הפשוט שמגע ע"י דבר אחר נחית חד דרגא ומותר אפילו בשתיה.
בש"ך לא מצאתי שהתיר בשתייה רק בהנאה, בחזון איש אכן לכאורה הצדק איתך, למעשה מנהג העולם להחמיר בזה, וראה אריכות רבה בשו"ת יביע אומר ח"א יו"ד סי' יא אם רק מה שמזג אסור או גם מה שנשאר בבקבוק.
השאר תגובה