השמעת מגילת איכה דרך רמקול

שאלה:

שלום וברכה.
ידוע שנטיית הפוסקים לפסול שמיעת מקרא מגילה באמצעות רמקול בנוגע למגילת אסתר (כל שבלא הרמקול לא היה שומע את המגילה). והסתפקתי מה הדין באשר למגילת איכה, דהנה במגילת אסתר החיוב על כל יחיד לקרוא את המגילה והשומעים יוצאים מדין שומע כעונה, משא"כ במגילת איכה החיוב הוא על הציבור (כידוע יישוב הגר"א להא דאין גזרה דרבה בקריאת המגילות בשבת חוה"מ) ואולי די בכך שיש ציבור שקורא והשאר עכ"פ משתתפים ע"י שמיעת המגילה מרמקול וכעין שכתב הגרש"ז (מנחת שלמה ח"א סי' ט אות א, ד"ה גם ראיתי במצודת דוד) דמהני כהפנת סודרין שבאלכסנדריא, שמועילה להחשב כשומע ברכות שאינו מחויב בהן. ודמי ממש לכאן, אם נאמר שאין כל יחיד מחויב בשמיעת מגילת איכה וכנ"ל.

תשובה:

שלום וברכה

ההגדרה של חובת ציבור אינה שדי בכך שיש ציבור ששומע, שאם כן גם בקריאת התורה בשבת היה מספיק עשרה ששומעים והשאר היו יכולים לעסוק בלימוד וכדומה, ובביאור הלכה בסי' קמו מסיק לא כך. אלא כיון שהוא חלק מהציבור יש חובה שכל הציבור ישמע, ואם שמיעה ברמקול אינה נחשבת שמיעת גברא זה לא מועיל. כמו כן, כאשר הוא משמיע דרך רמקול, גם אלו שיכולים היו לשמוע לולי הרמקול, עכשיו הם שומעים דרכו וזה אינו מועיל.

הצטרף לדיון

3 תגובות

  1. לא הבנתי מנין שיש חובה שכל הציבור ישמע ולא שהציבור ישתתף, הלא מבואר בדין הנפת סודרין דחשיב כשומע לכל מידי שאינו מחויב בו, וה"נ אינו מחויב.
    ועוד, אף אם הדין שכל הציבור צריך לשמוע ממש, אכתי יש לעיין מה הדין במי שנמצא בבידוד בנפרד מהציבור ושומע דרך הטלפון או דרך רמקול, הלא בכה"ג י"ל שפטור לגמרי.

  2. כאשר הציבור מתכנס יחד, חובת הציבור אין הכוונה שכולם פטורים אלא שכולם חייבים. בהנפת הסודרים הרעיון הוא שגם מי שלא יכול לשמוע יכול לענות אמן, וקיום חובת הציבור היא במי ששומע, ומה אפשר לעשות. מי שבבידוד ודאי אינו נכלל בציבור ויקרא איכה בביתו, אין חובה לקרוא בציבור, אלא שאינו יכול לברך אלא על קריאה ממגילה כשרה ובציבור..

  3. נהי שחובת הציבור פירושה שכולם חייבים, אבל מהיכי תיתי שהחובה היא לשמוע כגדרי חובת היחיד. הלא לא מצאנו בקריאת התורה שיהיה צורך לכוון לצאת מדין שומע כעונה, ורק בפרשת זכור הזהירו הפוסקים, וזאת אע"פ שמסקנת הביאו"ה שכולם חייבים להאזין, וכדהבאתם.

    יתרה מזו, הלא קיי"ל דאף מצוות דרבנן צריכות כוונה ומעולם לא שמענו למי שיזהיר לכוון לצאת יד"ח תקנת משה רבנו של קריאת התורה.

    ומוכח שאין דנים את חובת היחידים המרכיבים את הציבור כחובת יחיד (לקרוא או לשמוע) אלא כחובה להתכלל בחובת הציבור.
    ומינה, דתסגי בכל אופן שנחשבים כשומעים וכדמצינו באלכסנדריא.

השאר תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

שאלות שנצפות עכשיו:

מאמרים אחרונים

מדריכים הלכתיים

הכנו עבורכם
דבר תורה לשבת!

מחפשים כל שבוע איזה דבר תורה להגיד בשבת?

מעכשיו תקבלו כל שבוע דבר תורה ואת כל השאלות הכי מעניינות אליכם למייל