גוי / מחלל שבת שנגע בבקבוק יין

שאלה:

שלום,
1.יהודי המחלל שבת שנגע בבקבוק יין סגור/פתוח (לא מבושל), האם מותר לי לשתות מהיין ?
במידה ואסור, מה הדין ואם נגע בבקבוק ולא ידעתי מזה , האם מותר לשתות ממנו ?

2. לגבי גוי שנגע בבקבוק יין סגור/פתוח (לא מבושל) ואיני יודע אם הוא נגע בזה , האם מותר לשתות מהיין ? ומה לגבי אם איני יודע אם נגע בבקבוק ?
תודה

תשובה:

שלום רב.

בקבוק סגור אף שאינו חתום, היין מותר בשתיה אפי' אם בודאי המחלל שבת הזיזו ולא נאסר אא"כ נגע ביין עצמו או מזג מהבקבוק שאז כל הבקבוק נאסר.

מקורות:

א. כיון שהיה הפקק סגור אין זה נאסר כמו שכתב השו"ע סי' קכ"ד סעיף כ"ה וחכמת אדם כלל ע"ו ס"י, ואף אם מניד דרך הילוכו אין היין נאסר שאין זה דרך ניסוך, כמו שכתב הט"ז קכה,יג.

ב. אף אם היה פתוח ונגע בבקבוק היין ממש, כל עוד לא שכשך את הבקבוק אין היין נאסר כמו שכתב השו"ע קכד,יח. וכתב הש"ך שם ס"ק מ"ג וז"ל 'ולכן אני תמה על קצת המחמירים ומפסידים ממונם של ישראל לאסור יין ע"י שנגע העכו"ם בכלי בלא שום שכשוך ולכן נראה שאין לחוש כלל וכל שכן לדידן דשרי', וגדר שכשוך אינו בהזזת היין בעלמא כמו שכתב הגר"א קכד,מב שהטיית היין לא נחשב שכשוכו ונאסר שפיכת היין על ידי הגוי רק משום כחו, ובחזו"א נא,ד כתב שנשיאת כובא אינה נחשבת שכשוך, ולכן בסתם הזזת יין אין חשש שכשוך כלל.

ג. אף אם יש לחוש שמא שכשכה הכלי עם היין וכתב השו"ע שם בסעיף י"ז שבכה"ג היין נאסר, וכל הצד לאסור זה אולי שכשך בכוונה את הבקבוק לא תוך כדי הזזתו, ולזה אין לחוש היום שאין עובדי ע"ז, ועוד דמבואר בסי' קכ"ד- כ"ד שמגע גוי ביין ע"י דבר אחר שלא בכוונה לא אוסר, וכתב הרמ"א שם דבזה"ז שהאומות אינם עובדי ע"ז כל מגען מקרי שלא בכוונה, ועפי"ז כתב הדג"מ (הביאו הפת"ש סק"ג) דאפי' אם הגביהה את היין ושכשך נמי שרי דהוי מגע ע"י דבר אחר שלא בכוונה (אלא שכתב להתיר מכח זה רק במקום פסידא, וצ"ב הטעם),

ועוד דמבואר בשו"ע סי' קכ"ט-א' שאם הניח גוי לבד עם יין אין לחוש שניסכו ואפי' שהה זמן רב שהגוי ירא בכל שעה עתה יבא ויראני.

שוב מצאתי כדברינו בשו"ת להורות נתן ח"א סוף סי' ל"ט.

ומלבד כל זה עיקר הדבר שמחלל שבת אוסר יין בנגיעתו אינו ברור שאמנם כך כתב הב"י סי' קי"ט בשם הרשב"א, וכן פסק בשו"ע בסי' קכ"ד-ח' ובש"ך ריש סי' קכ"ד הביא כן מרבינו שמשון והמבי"ט והרדב"ז (לגבי קראים) וכן העיקר להלכה, מ"מ יש שמצדדים להקל בזה כיון שכל הטעם לאסור סתם יינם הוא שלא יבואו להתחתן עם בנותיהן ובמומר זה לא שייך (חי' חת"ס לסי' קכ"ד ויד יהודה סי' ב' סק"ט, וגם החזו"א יו"ד סי' ב' אות כ"ג כתב שלא ידע מקורו של הרשב"א).

ובפרט במחללי שבת בזמנינו דלדעת החזו"א ביו"ד סי' ב' דינם כתינוקות שנישבו יש להקל טפי (משנה הלכות תנינא חי"ב ל"ו).

וכן באופן שהוא בשלבי חזרה בתשובה כתב הגרשז"א שאין מגעו אוסר ר' בהליכות שלמה ח"ב פ"ד הערה 9.

ויש להביא כאן דברי החכמ"א (ריש הל' יין נסך) שאיסור סתם יינם הוא חמור מאד "והשותה סתם יינם עוקר נשמתו ממקום שנשרש בו בקדושה ביין המשומר בענביו ואין לו חלק לעוה"ב והאריכו מאד בעונש זה המקובלים וכו' ולכן כל אדם יזהר בזה מאד לנפשו ויזכה לסעודת לויתן וליין המשומר וכו' ".

השאר תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

שאלות שנצפות עכשיו:

מאמרים אחרונים

מדריכים הלכתיים

הכנו עבורכם
דבר תורה לשבת!

מחפשים כל שבוע איזה דבר תורה להגיד בשבת?

מעכשיו תקבלו כל שבוע דבר תורה ואת כל השאלות הכי מעניינות אליכם למייל