לתרומות לחץ כאן

התחייבות בשטר הודאה, הודעה, מודעה, על להבא

שאלה:

האם מועיל כתב הודאה או הודעה או מודעה על התחייבות להבא – כגון אם יכתוב מישהו שטר התחייבות ויחתום עליו שמהיום והלאה כל שטר חוב שאני כותב שמחייב אותי, אני מודה, או מוסר הודעה, שהסכום שנכתב על השטר הוא רק חצי מהסכום שאני באמת חייב, או שיכתוב ויחתום על שטר "שכל פעם שאני אעשה איזה קנין הקנין יחול רק בתנאי שאני אעשה כך וכך, ואם לא עשיתי הקנין בטל",(בענין שזה לא לחובתו של המקנה אלא של הקונה), או שיכתוב ויחתום "הריני מודיע מכאן והלאה שכל פעם שאני מקנה משהו למישהו אחר, הקנין יחול גם על עוד 5 אחוז תוספת של המוצר שקונה הקונה, (או של מוצר מסויים אחר שאני מציין עכשיו)", האם יואיל שטר התחייבות כזאת על העתיד או שאין לזה שום תוקף.

תשובה:

שלום וברכה,

יכול אדם להתנות עם חברו על כל קניין שיעשו ביניהם בעתיד. והתנאי קיים גם אם לא הזכיר את התנאי בשעת הקניין וכמו שכתב הרמ"א סימן רז סעיף א: "אבל אם בתחלה אמר המוכר: על תנאי כך וכך אני מוכר לך, אף על פי דהוי טובת הלוקח, מ"מ לא קנה רק אדעתא דהכי והוי תנאי גמור; וכן אם התנו תנאי ואח"כ כתבו השטר סתם, ודאי על תנאי הראשון כתבוהו". 

ולכן יוכל להתנות שכל מי שמתעסק איתו העסק יהיה על תנאי כו"כ. ובלבד שכל מי שמתעסק ידע מהתנאי, או שהיה לו לדעת מהתנאי. אבל אם עושה תנאי בינו לחברו ואחרים לא אמורים לדעת מהתנאי, אין התנאי מחייב.

מסירת מודעה זה דבר אחר לחלוטין, אדם שאונסים אותו למכור או לתת מתנה, יכול למסור מודעה כדי לבטל את המכירה או לבטל את המתנה. ודווקא אם הקונה או המקבל מכריח אותו לדבר, אבל לא מועיל למסור מודעה בגלל אילוצים שצריך כסף. וכן לא מועיל מודעא במכירה אם העדים לא רואים את ההכרח שלו, ולכן לא שייך מודעא על להבא כיון שלא ברור שאנוס על כך – ראה פרטי דינים בהרחבה בשו"ע סימן רה. 

ולפ"ז יש לדון איך יועיל היתר עסקה כללי כאשר המתעסקים לא מודעים שיש לו היתר עסקה. 

בהצלחה.

הצטרף לדיון

2 תגובות

  1. כל מה שהבאתם מדובר לגבי אם התנאי מהני לזכות המתנה ואז אם אין השני יודע מהתנאי איך זה יכול לחייב אותו, אבל אני ציינתי להדיא בשאלתי שרצוני לדעת אם תנאי כזה יכול להועיל לחובת המתנה. ואולי אם אין השני יודע מזה אז נאמר שהחלק שהוא לטובת המתנה לא מחייב את השני, אבל מה שלחובת המתנה אולי זה מהני אף כשהשני אינו יודע מזה.
    ולענין היתר עיסקא הכללי:
    ההיתר עיסקא אמור להיות תלוי במקום שכל מי שמתעסק איתם יכול לראותו ואז כשיש לו עסק אתם יודע שיש להם הית"ע.
    אבל יש מקום לומר שגם אם לא שמו אותו במקום גלוי ואכו הלקוח לא ידע מזה, מ"מ זה יהני לגבי החלקים שהם לחובת בעל העסק שכ' ההת"ע, וכגון בנק שמבטיח לתת רבית למפקידים ובהיתר עיסקא כתוב שהם קיבלו את הכסף כעיסקא והם מקנים למפקיד חלק בנכסים המניבים רווח, הם חייבים לתת את הריבית גם אם המפקיד לא ידע מההית"ע. אולי משום התחייבות, ואולי משום הודעת בעל דין.
    רציתי לדעת אם יש לדבר כזה סמוכין מהגמ' ומפרשיו, או מהפוסקים, (או בעד זה או נגד).
    תודה

  2. בהלכה הוזכר שאם התנאי לטובת המקבל ולא לטובת הנותן, אם אמר הנותן את התנאי בשעת הקניין הרי זה פטומי מילי. ואם אמר את התנאי מראש ועד דעת כן נכנס לקניין אין זה פטומי מילי.
    סתם תנאי שמחייב את עצמו ולא מחייב קשור לקונה, אין זה תנאי. ואם אדם מתחייב ממון במקרה שיהיה כו"כ, וזה לא קשור לקונה, צריך שההתחייבות תהיה באופן המועיל.

השאר תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

שאלות שנצפות עכשיו:

מאמרים אחרונים

מדריכים הלכתיים

הכנו עבורכם
דבר תורה לשבת!

מחפשים כל שבוע איזה דבר תורה להגיד בשבת?

מעכשיו תקבלו כל שבוע דבר תורה ואת כל השאלות הכי מעניינות אליכם למייל