תיקון על חטאים – כיצד?

תודה רבה על התשובה אין הרבה שנוגעים בנושא זה שאדם חוטא וכולם חוטאים ויש תחושת יאוש שחוזרת על עצמה כיוון שאדם מנסה לתקן חודש חודשיים ושוב מוצא את עצמו באותה נקודה וכמו כן מוצא את עצמו בראש השנה באותה נקודה ולכאורה האם יש סיכוי שאדם כל חייו התמודד עם נסיון מסוים שיש לו והכל תלוי איך הוא בסוף דהיינו ימות כשהוא במצב של תשובה או במצב של עבירה ולכן צריך האדם להיות כל הזמן במצב של תשובה או שאולי אדם צריך פשוט לנצח את הנסיון שיש לו ולעבור לנסיון חדש אני אישית מרגיש שיש לי נסיון אחד בעיקרו שרודף אותי ואני משתדל לא להתייאש ולהשתדל להיות בתשובה תמידית על אף שאני פעמים במצב יאוש אשמח שתרחיבו את הנושא של התשובה שעניתם לשואל בדברי עידוד על הנושא.שאלה ב' תמיד רציתי לדעת איך מסתדר כל הגדול מחברו יצרו גדול ממנו האם גדולי הדור יש להם את הנסינות של הרשעים בדורנו לחלל שבת או לא לחלל או שהם הצליחו והנסיון שלהם הוא האם ללמוד פחות 5 דקות או לא ואם כן יש להם את הנסיון לעולם הם אדם לא ירגיש שהוא במצב עלייה?

הרב מתכוון לתשובה שניה שהיצר הוא לא סוג החטא אלא החשק לעשות חטא ובזה אצל הגדולים הוא חזק?

תודה רבה מאד מחזק אך אם אפשר לשאול שאדם החוטא בחטאים קשים ומתחזק ושוב חוטא ומתחזק ברגעי חיזוק שלו מה הוא צריך לחשוב בשביל לא להתייאש הרי יש מן תחושה כזו שהחטא השאיר בך רושם ואתה אדם אחר לחלוטין שלא תהיה עם אותו תמימות שהייתה לך ולא זו בלד קשה לך להאמין שגדולי הדור שאתה שואף להיות כמותם חטאו אפי' פעם אחת בחטא החמור הזה יש נטיה לספר עליהם שהוא מעולם לא פגם בעיניו והוא מעולם לא פגם בבריתו בקצב הזה האדם מרגיש שפל וחסר סיכוי הן אמת שאני יודע שזו עצת היצר ודרכיו השאלה היא האם באמת אין אמת בדבר וא"כ מה עלינו לחשוב כנגד זה?