שאלה:
שלום,
בשולחן ערוך (אורח חיים, סימן קנז) כתוב שכשיגיע שעה רביעית צריך כל לקבוע סעודה אלא אם כן הוא פועל שמותר לו לקבוע סעודתו בשעה חמישית או תלמיד חכם שמותר לו להמתין ע"ש שעה שישית (במשנה ברורה שם)
אז השאלה היא מה פירוש של מילה "סעודה" בסימן זה? האם היא צריכה להיות דווקא עם לחם או לפחות מזונות או שמותר לאכול רק מרק עם בשר וכיוצה בזה? והאם מי שלא אוכל לחם בימות חול עובר על דברי שולחן ערוך ומשנה ברורה?
תודה רבה.
תשובה:
קיום ענין זה של אכילת פת שחרית אינו דוקא בלחם, אלא גם בשאר מיני מזונות. שיעור האכילה הוא כביצה [50 סמ”ק]. ויש להסתפק אם ניתן לקיים דין זה גם בקורנפלקס ושאר מאכלים בריאים המועילים לגוף, ומסברא נראה שמועיל גם בשאר מאכלים בריאים וכך הוא גם מנהג העולם.
מקורות:
דין אכילת פת שחרית
בבית יוסף סימן קנה "ומ"מ קודם שילך לבה"מ יכול לאכול פת שחרית וכו' כדאמרינן בעלמא כדטעים בר בי רב ועייל לכלה בפרק הישן (כו.) ופירש"י בבקר כשהולכים לבהמ"ד ודואג שמא ימשכו השמועות וטועם מלא פיו ושותה:"
הדין גם מופיע בגמ' מסכת שבת דף י עמוד א' שם נאמר שרב חסדא היה יושב בדין כל היום וחלש ליבו ומביאה שם הגמ' את הזמן שכל אדם חייב לאכול בבוקר ומסיימת הגמ' "אמר אביי טלא אמרן אלא דלא טעים מידי בצפרא אבל טעים מידי בצפרא לית לן בה"
כך גם נפסק בשולחן ערוך [קנה, ב] "קודם שילך לבית המדרש יכול לאכול פת שחרית אם הוא רגיל בו, וטוב שירגיל בו."
