שאלה:
ראובן משכיר את ביתו לשמעון בזמן הקיץ. הבת של לוי והבת של שמעון שיחקו ליד הבית, ובטעות הזיזה הבת של לוי כיסא שפגע בחלון ושבר אותו. עלות התיקון היא כארבע מאות דולאר. ראובן דורש ששמעון יתקן את החלון משום שהוא אחראי. שמעון טוען שלוי אחראי למה שקרה. ולוי טוען שבין אם הבת שלו קיבלה רשות להיות שם או לא, אינו חייב דבר משום שקטן שהזיק פטור. מה הדין בדיני אדם או בדיני שמים ומה המקורות?
תשובה:
שלום וברכה,
לוי פטור מתשלומי נזיקין על נזק של ביתו הקטנה.
שמעון השוכר דינו כשומר על הבית וקיי"ל שאין שמירה בקרקע, ולכן אם פשע ולא שמר על הקטנים שלא ישברו פטור מתשלומים. אולם ברוב החוזים יש סעיף בחוזה השכירות שמתנה שהשוכר חייב להחזיר את הדירה כפי שקיבלה, וכאשר יש סעיף כזה, חייב השוכר לשלם על כל נזק שיהיה בדירה גם אם הנזק נעשה שלא באשמתו.
ולכן אם יש סעיף כזה בחוזה חייב שמעון לתקן את החלון. ואם אין סעיף כזה, פטור שמעות מתשלומי החלון.
בהצלחה.
מקורות:
קטן שהזיק פטור כמבואר בשו"ע חו"מ סימן שמט סעיף ג. וראה בפת"ש שם שהביא מספר חסידים שראוי לצי"ש יד"ש כשיגדל, ואין זה חיוב לצי"ש כמו בכל גרמא, אלא מדת חסידות, ולכן סיים שם שיפשר מעט אם ירצה לצי"ש.
השוכר אין עליו חיוב כשלא שמר, כיון שאין שמירה לקרקע, וחלון שהיה תלוש שחובר לקרקע, נחלקו הפוסקים (רמ"א סימן צה) האם דינו כקרקע. ואין שמירה בקרקע כמבואר בשו"ע סימן שא. ואם יש סעיף בחוזה שמחייב את השוכר להחזיר את הקרקע כמות שהיא – חייב השוכר להחזיר את החלון תקין, למרות שאין עליו דיני שמירה.
