שאלה:
שלום וברכה
בע"ה אני ואשתו עוברים לדירה שלא נהגו כשרות במטבח (כנראה אפילו איסור דבר אחר), במטבח יש כיור אחד בלבד. כיצד עלי לנהוג בנוגע להכשר המטבח כולו וגם איך עלי לנהוג בנוגע להפרדה בבשר וחלב.
תודה רבה, תבוא עליכם ברכת ה'.
תשובה:
שלום רב
שיש רגיל ודאי ניתן להכשיר באופן שיבואר להלן. בנוגע להכשרת שיש קיסר נחלקו הדעות, יש שהחמירו שדינו ככלי חרס שלא מועילה לו הגעלה, כיון שהוא עשוי אבנים קטנות טחונות כעין חול, וכן משום שאדם חסר עליו שלא לחממו מידי כדי שלא יבקע, אך להלכה נהגו להקל בדבר בשעת הצורך, כמו במקרה שלכם.
אופן ההכשרה: לכתחילה לא מספיק לשפוך מים רותחים על השיש, אלא יש להניח עליו אבן או מתכת מלובנת, כדי שהמים שעל השיש לא יצטננו על ידו, ולהעביר את האבן על פני השיש. אחר כך יש לרוחצו במים קרים. אפשרות נוספת יש, לערות מים רותחים בשפע על השיש בעדו מחובר לחשמל ומעלה בועות ,אולם, לכתחילה אם אפשר עדיף לעשות באופן הראשון. קודם ההכשרה על ידי אבן מלובנת יש לברר את עמידותו של השיש שלא יסדק [בעיקר בשיש קיסר]. אין צורך לערות על השיש מספר פעמים מסויים, אלא רק לוודא שמים רותחים הגיעו לכל חלקיו. כמובן, אם יש מים צוננים על השיש מהעירוי הקודם יש לנגבו לפני העירוי הבא. שיש גרניט ניתן להכשירו לכל הדעות באופן האמור.
לפני ההכשרה יש לנקותו היטב בחומר פוגם ולהמתין 24 שעות ללא שימוש.
כיורי חרס לא ניתן להכשיר, וכמו כל כלי חרס שאין להם הכשרה. כיור מתכת ניתן להכשיר, ואופן ההכשרה יהיה כך:
יש להניח ברזל מלובן ולשפוך על הכיור כאשר הברזל מונח שם ולהזיזו ממקום למקום כדי שיגיע על כל הכיור [ולכל הפחות יש להקפיד לשפוך את המים מהקומקום החשמלי כאשר הוא עדיין מחובר לחשמל ולחוץ כדי שכל הזמן יעלה רתיחות]
כל זה הוא בין למנהג האשכנזים ובין למנהג הספרדים, אמנם יש שכתבו שלמנהג הספרדים, די לכתחילה בעירוי מכלי ראשון, דהיינו לחמם קומקום מים חמים ולשפוך את המים על הכיור.
יישוב טוב וכל הברכות!
מקורות:
לדעת השו"ע (או"ח סי' תנא ס"ו) הולכים בכלי אחרי רוב תשמישו, ואם רוב תשמישו בצונן, הרי שהכשרתו בצונן, ולכן כיור שרוב השימוש בו הוא במים קרים די בהכשרתו על ידי עירוי כמו שכתב שם השו"ע, ולדעת הרמ"א המנהג הוא שאפילו בפעם אחת שהשתמשו בו בכלי ראשון או ספק אם השתמשו בו בכלי ראשון יש להגעילו בכלי ראשון, וכתב שאין לשנות, ובכף החיים (או"ח סי' תנא ס"ק קג, וס"ק קח) כתב שאף הספרדים נהגו כן, וכל פעם שקונים כלי מהגוי אפילו שרוב תשמישו הוא בצונן יש להגעילו דווקא בכלי ראשון, אמנם בחזון עובדיה (הל' פסח) כתב שגם למנהג הספרדים די בסוג הגעלה של עירוי כאשר רוב תשמישו בצונן, אפילו שלפעמים נבלע בהיתר, ועי' ילקוט יוסף (מועדים בסוף הספר בתשובה המדברת על דין רוב תשמישו) אך יתכן שכל זה דווקא באופן שלא ברור ממש שהשתמשו בו באיסור שנבלע בכלי ראשון ע"ש, ונראה שיש בזה חילוקי מנהגים בין הספרדים, אולם למנהג האשכנזים אין בדבר ספק וחייבים להגעיל כפי שנתבאר. וראה עוד ספר הכשרות פרק א.
