לתרומות לחץ כאן

גא"א במקום שלאחד יש כד"ח

שאלה:

כאשר כלפי ראובן יש כדי חלוקה (כגון שחלקו גדול, או בר מצרא) וכלפי שמעון אין כד"ח, ראובן אינו יכול לתבוע חלוקה, אך יכול לתבוע גא"א;
אמנם אילו שמעון יסכים לחלוקה (לא שבאמת רוצה, אך מעדיף מאשר גא"א), א"א לכפות עליו גא"א.

1) בגדר הדין הנ"ל: האם בכדי להתנגד לגא"א, דרוש ששמעון יהפוך עצמו להיות 'תובע חלוקה' ובדרך זו נדחית תביעת גא"א, או שגם ממעמדו כנתבע, זכותו להיות 'מתנגד לגא"א' ע"י שמסכים לחלוקה?
[ויש בזה נפ"מ גדולה, אם הוי תובע או נתבע]

2) כשהתובע מנוע מחלוקה: במקרה שיש כאן שותף נוסף שאין לו כד"ח, האם נימא שראובן מנוע מלתבוע גא"א – מחמת שמעון המתרצה לחלוקה, וגם מנוע מלתבוע חלוקה – מחמת לוי (שלא נתן הסכמתו/התנגד לחלוקה. הדו"ד כאן מתנהל בין ראובן לשמעון. מול לוי לא ניסו או לא הצליחו לקיים ערוץ תקשורת), א"ד, הזכות לתבוע גא"א קמה בכל מקרה שראובן מנוע מנוע מביצוע חלוקה, ואין חילוק בטעם המניעה, אם מחמת התנגדות שמעון הנתבע, או מחמת סיבה אחרת, ויוכל לתבוע גא"א חרף הסכמת שמעון לחלוק?

[יתכן גם יחס בין 2 השאלות. לצד שדחיית תביעת גא"א דרושה להיעשות בדרך ששמעון הופך עצמו להיות תובע חלוקה, א"כ בכה"ג הרי שמעון מנוע (מחמת לוי) מלתבוע חלוקה, וכיוון שאין כאן תביעת חלוקה נותרת רק תביעת גא"א ואין עילה לדחותה]

יועיל לי ציון מקורות ו/או נימוקים
תודה רבה!

תשובה:

שלום וברכה,

1 ראובן שיש לו כדי חלוקה ולשמעון אין לו כדי חלוקה, ראובן לא יוכל לכפות חלוקה מאחר ושמעון יקבל פחות מכדי חלוקה. אבל שמעון יוכל לכפות על ראובן חלוקה, כיון שראובן יקבל כד"ח. ומאידך יכול גם שמעון להתנגד לחלוקה, ואז יצטרכו לעשות דין של גוד או אגוד. ואין הבדל אם שמעון תובע או נתבע, במקרה כזה שמעון יוכל לקבוע האם לעשות חלוקה או גוא"א.

2. בשלושה שותפים ולשניים יש כד"ח, ולאחד אין כדי חלוקה, יכול לוי שאין כד"ח להתנגד על החלוקה ולא גוא"א. ולא יוכל ראובן או שמעון לתבוע חלוקה כיון שאם יחלקו לא יישאר כד"ח. ואם לוי יסכים לחלוק ולקבל חלק קטן יוכל שמעון או ראובן לתבוע חלוקה. אבל אם היו ארבעה שותפים ולשניים יש כד"ח ולשניים אין, ורק אם יישארו ביחד יהיה להם כד"ח, יכולים השניים הגדולים להתנתק מהשניים הקטנים, ואין אחד מהקטנים יכול להתנגד, כיון שנשאר לו כד"ח עם השותף.

בהצלחה.

מקורות:

מקור הדברים בשו"ע סימן קעא. וראה את ביאור הט"ז שם שביאר שאם לראובן יש כד"ח יוכל לכפות את שמעון שאין כד"ח לחלוק. ולא כביאור הסמ"ע, אולם בשער המשפט שם ס"ק ב דחת את דברי הט"ז.

וראה בערוך השלחן שסיכם את הדינים בצורה ברורה ויפה. 

השאר תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

שאלות שנצפות עכשיו:

מאמרים אחרונים

מדריכים הלכתיים

הכנו עבורכם
דבר תורה לשבת!

מחפשים כל שבוע איזה דבר תורה להגיד בשבת?

מעכשיו תקבלו כל שבוע דבר תורה ואת כל השאלות הכי מעניינות אליכם למייל