שאלה:
נחלקו הראשונים באשה שאין לה וסת אם צריכה בדיקות ק"ת וא"ת, כמבואר בגמרא נדה סוף פ"ק ובשו"ע יו"ד סי' קפ"ו ס"ב באריכות, והנה דעת הרמ"א שם בפשיטות וכפיש"כ רוב הפוסקים להחמיר כדעת הרא"ש והרמב"ם שצריכה בדיקות ק"ת וא"ת, א"כ שאלתי היא מדוע ציבור בני אשכנז נהגו להקל שאי"צ בדיקות ק"ת וא"ת אלא רק עושים ג' בדיקות כדעת השו"ע, האם הטעם הוא משום דקימ"ל כדעת הש"ך נגד דברי רמ"א, או משום דקימ"ל כוסת התרוה"ד שהובאה שם ס"ג, ועל כן אי"צ בדיקה, וכפיש"כ בפלתי ובתורת השלמים, ונפק"מ מה תעשה לאחר ימי התרוה"ד, האם תבדוק ק"ת וא"ת (באופן שאינו ימי המבוכה, למחמירים בימי המבוכה) או שלא.
תשובה:
גם לאחר שחלפה חזקת התרומת הדשן הבדיקה קודם ואחר תשמיש היא רק חומרא שיש שנהגו בה, וגם בזה די בה בקינוח, ולא הצריכו בדיקות לאחר שכבר בדקה ג' פעמים.
מקורות:
ראה שו"ע הרב סי' קפו סעי' א, וחוות דעת שם ס"ק א.
כלומר, סיבת ההיתר היא עפ"י דברי הש"ך?
כן.
השאר תגובה