שאלה:
שלום רב ושלום לרב
במסכת ברכות דף סב: (9 שורות מלמטה) רבא לומד שרקיקה בבית הכנסת מותרת, מכיון שמנעל מותר בבית הכנסת.
שהרי בהר הבית, רקיקה אסורה קל וחומר ממנעל שאסור.
ובבית כנסת מנעל מותר אז רקיקה מותרת.
תימה, הענין הפוך.
הרי רקיקה, חמורה ממנעל!
שהרי לומדים קל וחומר שאסורה רקיקה ממנעל, בהר הבית.
אם כן, איך אפשר ללמוד, שאם מנעל מותר בבית הכנסת, אז רקיקה מותרת?
הרי רקיקה היא גרועה ממנעל?
תשובה:
רבא לא לומד רקיקה ממנעל, אלא הוא רק אומר דין, שכיון שמצינו לענין מנעל שהר הבית חמור בית הכנסת, גם לגבי רקיקה יש להקל בבית הכנסת אף שהיא חמורה ממנעל.
שלום לרב
בכל זאת
יתכן לומר, שבהר הבית יש אימה וקדושה יתירה לכן אסור מנעל ובבית הכנסת מותר, שהרי אין ביזיון במנעל.
אבל ברקיקה, שיש בה ביזיון, יתכן לומר שגם בבית כנסת אסור.
אם כן איך טפשר ללמוד דין שווה על שניהם, האם הביזיון שיש במנעל שווה לרקיקה?
אז איך יתכן לומר שאם מנעל מותר גם רקיקה תהיה מותרת?
תודה
אמרתי שרבא כאן לא אומר נימוקים רק דין, ומנין היה בטוח בסברתו, לא הסביר.
השאר תגובה