שאלה:
כידוע הנמהג לפרוש בעו"ב כל היום אפי שלא בעונת הראיה שאלתי האם צריך להחמיר כן גם ביום הל"א או שזה בגדר חומרא על חומרא וא"צ בכך
אוסיף לשאול האם יש יותר מקום להקל כיון שאף פעם המחזור אינו פחות מ 34-35 ימים כך שאין באמת סיכוי שיגיע המחזור באותו יום (בעצם איני מבין למה צריך לשמור עו"ב בכזה מקרה)
שאלה נוספת: בהנחה שמותר האם צריך לעשות התרת נדרים כיון שעד היום נהגתי איסור בזה.
תודה רבה
תשובה:
שלום וברכה
בענין זה יש לחלק בין אם יום הל"א הוא במקרה גם עונת החודש או לא, כאשר זו עונת החודש שלפי הש"ך זה שמן עונה בינונית מעיקר הדין, יש לקיים את חומרת הכרתי ופלתי הזו שהזכרת גם ביום ל"א, אבל אם זו לא עונת החודש, בשעת הצורך ניתן להקל שאכן זו חומרא על חומרא, כך כתב בפתחי מגדים פרק כה סעיף ו בשם גדולי הוראה.
גם מי שוסתותיה בדרך כלל למעלה מ30 יום, כל שלא קבעה וסת יש לחשוש שתקבעה בשלושים שהוא הזמן הממוצע אצל הנשים.
אם נהגת איסור כי טעית וחשבת שזה מעיקר הדין, אין צורך בהתרת נדרים, כי זה נדר בטעות, אבל אם ידעת שמדובר בחומרא יש לכאורה לעשות התרת נדרים, ובעת הצורך ניתן לסמוך בזה על המודעה בערב ראש השנה שכל הקבלות הטובות שלא התנית שיהיו בלי נדר יבטלו. אף שלא סומכים על המודעה לגבי נדר ממש, לגבי קבלות טובות שלא התנית שיהיו בלי נדר נהגו לסמוך.
