שאלה:
בקר טוב.
בשו"ע סי תקס"ו ס"ו כתב שמי שלא התענה לא יעמוד לקרא בתורה, והשאלה למה? אם משום שהוא לא מתענה, הרי המג"א שם סק"ח כתב שאם התענית חל בימי שני וחמישי מותר לעלות דמימלא תקנת עזרא לקרא בתורה בשני וחמישי, ואם הטעם לפי השו"ע שלא מתענה וקריאה הפרשת ויחל לא שייכת אליו משום שאינו מתענה , מה זה משנה אם התענית חל בימי שני וחמישי או באמצע השבוע,משמע שהמג"א לא סובר את הטעם הזה בדעת השו"ע דבאמת היכן מצאנו שלא יעלה אדם לס"ת לקרא באיזה עניין או מצוה שאינו מקיים, למשל אדם שאינו לובש ציצית האם הוא לא יכול לקרא בתורה פרשת ציצית ונאמר שקריאה זו לא שייכת אליו,או אדם שלא זכה לה להוליד בנים לא יקראו אותו לספר תורה במצות פו"ר או מי שאינו שומר על דיני קדושת שביעית לא יעלה לס"ת ולא יקראו לו במצות שמיטה וכן בכל מצות עשה ול"ת שאדם עובר עליה נאמר שהוא לא שייך במצוה זו ואפילו אדם שמחלל שבת שאינו עושה להכעיס ולא בפהרסיא כמדומני שהגאון בעל אג"מ מתיר להעלותו לס"ת ולענ"ד לא מצאנו טעם כזה לומר שהמצוה שייכת אליו רק במצות הקהל שהמלך קורא לפני העם.ועל כן נראה לענ"ד שהטעם לפי השו"ע שמי שלא התענה לא יעמוד לקרא בתורה הוא משום שקריאת התורה היא חובת הציבור ומאחר והוא לא מתענה הוא אינו יכול להוציא את הציבור שמתענה י"ח ,אבל בודאי שקריאה זו שייכת גם אליו וכ"ש נראה בדעת המג"א שם.כך נראה לענ"ד כמסל"ת.
אני אומנם מבין שאתם עונים רק על שאלות הלכה למעשה, אבל כשלומדים הלכה בטעמא זוכרים טוב יותר את ההלכה ולכן הייתי מבקש את התיחסותכם.
בברכה רבה
תשובה:
כתבתם יפה! ולמעשה המשנה ברורה נוקט שגם בשני וחמישי לכתחילה לא יעלה, גם למנהג בני אשכנז.
שבת שלום.
