מאמר השבוע עוסק בחיוב נשים בתפילת מוסף, האם נשים חייבות בתפילת מוסף? האם נשים היה להן חלק בקרבן המוסף בבית המקדש? האם הדבר תלוי בחיוב להביא מחצית השקל? האם יש ענין שלא למנות נער פחות מבן עשרים לשליח ציבור בתפילת מוסף? לשיטות שכהן ולוי פטור ממחצית השקל, האם הם פטורים גם מתפילת מוסף? ומהו הבדל בינם לבין נשים? לפי השיטות שנשים פטורות מתפילת מוסף, האם מותר להן להתפלל מוסף? האם יש הבדל בענין בין בנות אשכנז לבנות עדות המזרח? בשאלות אלו ועוד עוסק מאמרנו השבוע.

חיוב נשים בתפילת מוסף

חלקו השני של הפרשה (במדבר כח) עוסקת בחיוב הקרבת תמידים ומוספים.

אף בימינו שחרב בית מקדשינו ואין אנו זוכים לקיים את חובותינו להקריב תמידים כסדרם ומוספים כהלכתם בבית המקדש, מתפללים אנו תפילת שחרית ומנחה כנגד הקרבת תמיד של שחר ושל בין הערבים, ובשבת ראש חודש ומועדים מוסיפים אנו את תפילת המוסף כנגד קרבן המוסף, וכפי שלמדה המדרש (במדבר רבה יח כא) מדברי הנביא הושע (יד ג): 'וּנְשַׁלְּמָה פָרִים שְׂפָתֵינוּ' – 'אמרו ישראל רבונו של עולם, בזמן שבית המקדש קיים היינו מקריבים קרבן ומתכפר, ועכשיו אין בידינו אלא תפלה'.

במאמרנו נעסוק בחיוב נשים בתפילת המוסף, ובחלקן בקרבן התמיד והמוסף במקדש, בתפילה ובצפיה שימי האבל שעומדים אנו בפתחם יתהפכו לימי שמחה כנבואת הנביא זכריה (ח יט): 'כֹּה אָמַר ה' צְבָאוֹת צוֹם הָרְבִיעִי וְצוֹם הַחֲמִישִׁי וְצוֹם הַשְּׁבִיעִי וְצוֹם הָעֲשִׂירִי יִהְיֶה לְבֵית  יְהוּדָה לְשָׂשׂוֹן וּלְשִׂמְחָה וּלְמֹעֲדִים טוֹבִים וְהָאֱמֶת וְהַשָּׁלוֹם אֱהָבוּ'. ונזכה להקריב את קרבנות חובותינו בבית מקדשינו.

פטור נשים מתפילת מוסף – ככל עשה שהזמן גרמא

הצל"ח (ברכות כו. ד"ה ומדברי) רבי עקיבא איגר (הג' לשו"ע או"ח סי' קו מג"א סק"ב) והעמודי אור (סי' ז) כתבו שנשים פטורות מלהתפלל תפילת מוסף, שהרי היא מצות עשה שהזמן גרמא, ונשים פטורות ממנה.

ואף שנשים חייבות בתפילה למרות שהיא מצות עשה שהזמן גרמא, שהרי חיובו תלוי בזמני התפילה של שחרית מנחה ומעריב, הטעם לכך הוא משום שתפילה היא בקשת רחמים וגם אשה זקוקה לרחמי שמים, ולכן חייבו חכמים גם את הנשים בתפילה. ואף שבשבת וחג התפילה היא רק שבח ואינה בקשת רחמים, מכל מקום לא חילקו חכמים בין שבת ליום חול. אולם לפי מה שכתבו תוס' (ברכות כו. ד"ה איבעיא) ותלמידי רבינו יונה (ברכות יח. מדפי הרי"ף ד"ה טעה) שתפילת מוסף היא רק קיום חיוב 'ונשלמה פרים שפתינו', ואינה בקשת רחמים, חוזר הכלל שנשים פטורות ממצות עשה שהזמן גרמא, ופטורות ממוסף.

שי' הסוברים שאין את הפטור הנ"ל

אולם אחרונים רבים [רבי יצחק אלחנן (באר יצחק או"ח סי' כ ענף ג ד"ה ועיקר), הבית יצחק (או"ח סי' יז סק"ב) המגן גיבורים (סי' קו סק"ד) וגיסו השואל ומשיב (תניינא ח"ב סי' נה)] נחלקו על כך, וסברו שכאשר תיקנו חכמים חיוב התפילה על נשים, כללו גם חיוב תפילת מוסף בכלל.

במגן גיבורים (סי' קו סק"ד) הוסיף, שהמנהג העתיק היה לומר י"ח ברכות בתפילת המוסף בראש חודש ובחול המועד, וכיון שהיו מבקשים רחמים גם בתפילת המוסף, בהכרח תיקנו את תפילת המוסף גם על הנשים, ואף כאשר ביטלו את המנהג לומר י"ח ברכות במוסף – לא פטרו את הנשים ממוסף.

הבית יצחק כתב, שגם תפילת מוסף כוללת בקשת רחמים שאשה זקוקה לה. ומה שכתבו התוס' ותלמידי רבינו יונה שהוא רק משום חיוב ונשלמה פרים, כוונתם שאין לו תשלומים כיון שהמחייב הוא חיוב הקרבת הקרבן ולא בקשת הרחמים, ולכן אם אדם לא התפלל עבר זמנו ובטל קרבנו, אך בודאי התפילה כוללת בקשת רחמים ויש סיבה לחייב גם נשים.

האם נשים שותפות לקרבן המוסף

רבי עקיבא איגר (קמא או"ח סי' ט ד"ה גם לא; הג' לשו"ע או"ח סי' קו מג"א סק"ב) כתב סברא נוספת לפטור נשים מתפילת מוסף, שהרי חיוב תפילת מוסף הוא משום 'ונשלמה פרים שפתינו', ולכן רק אנשים אשר חייבים לתת בכל שנה מחצית השקל לצורך קניית קרבנות ציבור, ומוטלת עליהם החובה להקריב את קרבן המוסף, מוטלת עליהם החובה בימינו להתפלל במקום הקרבן. אך נשים אשר פטורות מלתת מחצית השקל, פטורות מהחיוב להקריב את קרבן מוסף, ואין להן חלק בקרבנות ציבור, ולפיכך פטורות גם מתפילת מוסף. וכן סברו המהר"ם שיק (או"ח סי' צ) ורבי שמעון סופר רבה של ערלוי (התעוררות תשובה ח"ג סי' סו אות ב).

המהר"ם שיק (מצוה קו אות ב) והקהילות יעקב (זבחים סי' ד) הוסיפו, ששני הטעמים לפטור נשים הם טעם אחד, שהרי הסיבה שהן פטורות ממחצית השקל היא משום שקרבנות התמיד והמוסף הן מצות עשה שהזמן גרמא.

אולם רבי עקיבא איגר הוסיף שנהגו הנשים להתפלל, וחייבו את עצמם בכך אף שהם פטורות מעיקר הדין.

[נציין כי רבי עקיבא איגר בשו"ת כותב סברא זו בשם עצמו, ומסיים שלאחר מכן מצא סברא זו אף בתשובות הרא"ש 'בשמים ראש' (סי' פט). והחולקים עליו ציינו כי הספר בשמים ראש אינו מוסמך. אין כאן המקום להאריך על מהמנותו של הספר, אך במקרה זה כיון שכך סבר רבי עקיבא איגר מעצמו, התייחסנו לאורך המאמר כסברת רבי עקיבא איגר בלי להכנס לדיון האם זו גם שיטת הרא"ש].

קו' האחרונים מדוע כהנים לוים וצעירים חייבים בתפילת המוסף

אולם אחרונים רבים [רבי יצחק אלחנן (באר יצחק או"ח סי' כ ענף ג ד"ה ועיקר), הבית יצחק (או"ח סי' יז סק"ב), העמודי אור (סי' ז) המהרש"ם (דעת תורה או"ח סי' רפו סעיף א)] תמהו על כך שהרי יש שיטות שכהנים, לוים, צעירים פחות מגיל 20 אינם חייבים במחצית השקל, ולא יתכן לומר שכל אלו אינם חייבים להתפלל תפילת מוסף.

העמודי אור (סי' ז) והלבושי מרדכי (או"ח תניינא סי' קעב בתשובתו לרבי שמעון סופר), כתבו שאף שנשים אינן חייבות להביא מחצית השקל, הקרבנות באו לכפר על כל עם ישראל ואף על הנשים.

בשואל ומשיב (תניינא ח"ב סי' נה) מחדד נקודה זו, שתפילת המוסף באה רק לזכר קרבן המוסף, וכיון שהקרבת קרבן המוסף היתה עבור כל כלל ישראל כולם חייבים בתפילה, אנשים ונשים.

וביאר הקהילות יעקב (זבחים סי' ד) שסברת רבי עקיבא איגר היא שתפילת המוסף באה להשלים את החובה לדאוג שיוקרב קרבן מוסף, ולכן רק אותם אלו שחייבים לדאוג לקרבן המוסף ולהביא מחצית השקל, וחייבים שיהיה להם חלק בתפילת המוסף, הם חייבים להתפלל. ולדבריו תפילת הציבור אכן עולה לרצון כאילו הוקרב קרבן המוסף, וכל עם ישראל מתכפרים בתפילה, אנשים ונשים, גדולים וקטנים.

והוסיף הקהילות יעקב, שבעצם יש שני מצוות, אחד להביא מחצית השקל, והשני לדאוג להביא קרבן, וכהנים לוים וצעירים פחות מגיל 20 אף שפטורים ממחצית השקל לשיטות שונות, חייבים לדאוג להביא את הקרבן, שהרי אם לאחר גביית מחצית השקל עדיין יחסר כדי קניית הקרבנות, כל ישראל לתרום מכיסם אף אלו שהתורה פטרה אותם ממחצית השקל, שהרי החובה לדאוג להקרבת הקרבן חלה על כולם. אך הנשים שפטורות ממחצית השקל כיון שקרבנות הוא מצות עשה שהזמן גרמא, פטורות אף מלדאוג להביא את הקרבן.

חייבות משום קדושת היום

השואל ומשיב (תניינא ח"ב סי' נה) חידש שקרבן מוסף בא מחמת קדושת היום [ע"פ הגמרא (זבחים צא.) וראה התעוררות תשובה (ח"א סי' קצא)], וכיון שמצינו שישנו היקש שכל שישנו בשמירה ישנו בזכירה [מי שחייב בשמירת שבת ונאסר עליו לחלל את השבת חייב גם בכבוד שבת וזכירתה], ומטעם זה נשים חייבות בקידוש למרות שהוא מצות עשה שהזמן גרמא [שהרי הלאו האוסר לחלל שבת וחג חל עליהם, ולכן הן חייבות גם במצות עשה לזכור ולכבד את השבת], והוא הדין בכל מצוה שבאה מחמת קדושת היום נשים חייבות בו, ולכן הן חייבות בקרבן מוסף ובתפילת מוסף שבא לזכר הקרבן.

[על פי סברא זו הוסיף השואל ומשיב שגם במצות עירוב תבשילין נשים חייבות, למרות שהיא מצות עשה מדרבנן שהזמן גרמא, כיון שכל דבר שנתקן בשביל קדושת החג נשים חייבות בו, ועירוב תבשילין נתקן כדי שיבררו מנה יפה לכבוד החג].

בדומה במשנת יעבץ (או"ח סי' ד) הרחיב שתפילת מוסף אינה במקום הקרבן, אלא התפילה נתקנה משום קדושת היום, אלא באה כנגד הקרבן. וכיון שעיקר התפילה משום קדושת היום אין מקום לסברת רבי עקיבא איגר שמי שאינו חייב במחצית השקל כגון נשים פטור מתפילה זו.

האם מותר לנשים להתפלל [לשיטות שהן פטורות]

משכך לשיטת האחרונים שנשים פטורות מלהתפלל תפילת מוסף, עולה השאלה האם מותר להן להתפלל, או שמא הדבר הוא ברכה לבטלה.

הצל"ח (ברכות כו. ד"ה ומדברי) מתייחס לנידון זה, וכותב שלמנהג אשכנז שנשים מברכות על מצות עשה שהזמן גרמא (רמ"א או"ח סי' תקפט סעיף ו) פשוט שמותר להם להתפלל מוסף. ואף למנהג עדות המזרח (רמב"ם ציצית פ"ג ה"ט; שו"ע שם) שאסור לאשה לברך על מצות עשה שהזמן גרמא, מותר לה להתפלל תפלת מוסף [וראה לקמן האם כל עדות המזרח נוהגות כך], שהרי מבואר בבית יוסף הטעם שאינן מברכות משום שאם יאמרו 'אשר קדשנו במצותיו וציונו' הן אומרות שקר לפני המקום, שהרי לא נצטוו, אך בתפילה שאין אומרות שהן נצטוו להתפלל, מותר להן להתפלל כפי שמותר להם לקיים כל מצות עשה שהזמן גרמא.

אמנם המהר"ם שיק (או"ח סי' צ) כתב, שהמנהג שנשים מתפללות תפילת מוסף, אולם הוא תמה כיצד הותר להן הדבר, כיון שהן פטורות ממחצית השקל, וממילא מתפילת המוסף, ובשבת ויום טוב אסור להתפלל תפילת נדבה.

המהר"ם שיק בספרו על המצות (מצוה קו אות ב; מצוה ש אות ב) כתב שניתן ליישב את המנהג, כיון שאם הנשים תרמו למחצית השקל מקבלים מהן, מותר להן אף להתפלל תפילת מוסף. אולם עדיין תמה שהרי המגן אברהם (סי' רצו ס"ק יא) כתב שאף לדעת הרמ"א שהן מברכות על מצות עשה שהזמן גרמא, מצוה שהיא רק ברכה כדוגמת הבדלה וקידוש לבנה לא יברכו, והרי גם תפילת מוסף המצוה היא רק הברכה.

בשבט הלוי (ח"ד סי' יב) והגר"נ גשטטנר (להורות נתן ח"ג סי' יד אות ב) תירצו את קושיית המהר"ם שיק שאסור להתפלל תפילת נדבה בשבת, וביארו כיון שהנשים קיבלו עליהן תפילת מוסף כחובה, הרי כעת זו מצוה המוטלת עליהן, ואילו מה שנאסר להתפלל נדבה בשבת, היינו באדם שאינו חייב כלל להתפלל אלא מרצונו רוצה להתפלל תפילה נוספת בשבת. ובלהורות נתן הוסיף כיון שאם הן תרמו מחצית השקל מקבלים מהן, הרי ע"י תפילת המוסף הן משתתפות יחד עם כל ישראל בקרבן.

למעשה לגבי מנהג האשכנזיות כל הסכמת כל הפוסקים שאף אם אינן חייבות להתפלל מותר להן להתפלל, [מלבד המהר"ם שיק שהסכים שהמנהג להתפלל אך נשאר בקושיא מדוע]. ולכן למעשה מותר להן להתפלל.

ספק יו"ט שני

אמנם יש לציין שכאשר יש ספקות נוספים מצינו בפוסקי זמנינו שכתבו שנשים לא תתפלנה מוסף, לדוגמא הגר"מ שטרנבוך (תשובות והנהגות ח"ב סי' של) לגבי אשה הגרה בחו"ל ונישאה בחו"ל לבן ארץ ישראל העתיד לשוב עימה לארץ לאחר שנתיים, ופסק שהוא אינו שומר יום טוב שני, אך היא עדיין חייבת ביום טוב שני עד שתעלה עימו בפועל לארץ. ומכל מקום כיון שנחלקו הפוסקים אם נשים חייבות במוסף, נכון שתמנע מלהתפלל מוסף ביום טוב שני, ועדיף שתסמוך על השיטות שהיא פטורה.

מנהג עדות המזרח

אולם כעת עלינו לדון האם גם לבנות עדות המזרח מותר להתפלל מוסף.

נקדים כי הנידון על מנהג עדות המזרח היינו לאותן הנוהגות שלא לברך על מצות עשה שהזמן גרמא כגון נטילת לולב, וכפסק הרמב"ם והשולחן ערוך. אולם יש רבות מבנות עדות המזרח הנוהגות לברך ע"פ דברי החיד"א (יוסף אומץ סי' פב) שמנהג ירושלים לברך, וכפי שכתב בשדי חמד (מערכת מ אות קלו) לאחר שהביא את השיטות בנידון סיים: 'ואנו אין לנו אלא דברי מרן החיד"א, וכבר פשט המנהג כן ואין להרהר בדבר'. וכן הביא הבן איש חי (רב פעלים ח"א סוד ישרים סי' יב) שנשות בבל נוהגות לברך על הלולב.

במאמר זה אין ביכולתנו להרחיב בכך, רק נציין כי דברינו אמורים רק כלפי הנוהגות שלא לברך על מצות עשה שהזמן גרמא, אך הנוהגות לברך אף בענין זה דינן כאשכנזיות שבודאי יכולות להתפלל תפילת מוסף.

ומצינו מחלוקת מה דינן של בנות עדות המזרח בתפילת מוסף:

בכף החיים (או"ח סי' רפו סק"ז) הביא את מחלוקת האחרונים האם נשים חייבות במוסף, וסיים שהמנהג הוא שהן מתפללות מוסף כמו שחרית.

וכן פסק האור לציון (ח"ב פ"ז סעיף כד, ובהערות) שמשמע מדברי הרמב"ם שנשים חייבות בתפילת המוסף, ואף שפטורות ממחצית השקל מתכפרות בקרבן המוסף, ולכן חייבות להתפלל. וכיון שפסק שהדבר חובה, אינו נוגע לנידון האם למי שאינו חייב בדבר מותר לברך.

אולם הגר"ע יוסף (יביע אומר ח"ב או"ח סי' ו; ח"ט או"ח סי' קח) כתב שהגאון שמ"ח גאגין (יריעות האהל שבספר אהל מועד סג:) סבר שנשים פטורות מתפילת מוסף, וכיון שכך אסור להן להתפלל, שהרי הוא ברכה לבטלה, שלא כדעת הצל"ח כיון שאין אומרים 'וצונו' הדבר מותר. ולכן הציע לנשים לשמוע את חזרת הש"ץ של מוסף, ולהתכון לצאת בתפילה ע"י שומע כעונה. אך כתב שאין למחות בנשים המתפללות מוסף, כיון שיש ספק שמא הן חייבות, וספק שמא מותר להן להתפלל אף שאינן חייבות.

תפילת מוסף בימים נוראים

רבי שמעון סופר רבה של ערלוי (התעוררות תשובה ח"ג סי' סו אות ב) חידש, שכל זה אמור רק לגבי תפילות מוסף בכל השנה, אך בראש השנה ויום כיפור שבנוסח התפילה של מוסף יש הרבה מאד בקשות, בודאי שהוא בכלל בקשת רחמים, ונשים חייבות בו כפי שחייבו אותן בשחרית ומנחה כיון שיש בהם בקשת רחמים.

וע"פ דברים אלו הורה הגר"ע יוסף (יביע אומר ח"ב או"ח סי' ו; ח"ט או"ח סי' קח) שתפילת מוסף של ראש השנה ויום כיפור מותר לנשים להתפלל לכל הדעות.

האם בתפילת מוסף יש היתר של טרוד

להשלמת הענין נוסיף: שהגר"מ שטרנבוך (מועדים וזמנים ח"א סי' ט) כתב סברא הפוכה לחייב נשים בתפילת מוסף, שהרי בימינו אשה הטרודה בגידול ילדיה ולכן הורו פוסקי זמנינו שנשים אלו תסמוכנה על השיטות שחיוב התפילה מדאורייתא הוא רק אמירת בקשה כלשהו כל יום, ומה שנשים חייבות בתפילה היינו רק בקשה זו. וביאר הגר"מ שטרנבוך שהכוונה כיון שאדם טרוד שאינו יכול לכוון פטור מלהתפלל, לכן הנשים בימינו הטרודות בטיפול בילדים פטורות מתפילה, משכך סמכו על השיטות שדי באמירת בקשה אחת.

אולם הגר"מ שטרנבוך הרחיב שכל זה רק מתחנונים ובקשת רחמים, אך תפילה שהיא מצוה של אמירה, כתפילת מוסף שע"י הזכרה זו מתקיים 'ונשלמה פרים שפתינו', בכך אין פטור של מי שהוא טרוד ואינו יכול לכוון, ולפיכך תפילת מוסף חמורה יותר מאשר תפילת שחרית. ומה שנהגו הנשים הטרודות להקל גם במוסף הוא רק לפי השיטות שאינן חייבות במוסף. ולכן מסיק שבראש השנה שהוא יום הדין ראוי שלא תסמוכנה על שיטות אלו, ותתאמצנה להתפנות מטרדותיהן ותפללנה תפילת מוסף בכוונה.

האם מותר לנער פחות מבן כ' להיות ש"ץ בתפילת מוסף

לאור הדברים הללו, התעוררו כמה אחרונים שיוצא מכך הלכה מחודשת, שראוי שלא למנות צעיר פחות מבן 20 לשליח ציבור בתפילת מוסף.

ולבאר את הדברים נקדים, שיש מחלוקת מאיזה גיל אדם מתחייב לתת מחצית השקל לצורך קרבנות ציבור, דעת הרמב"ם (שקלים פ"א ה"א; ה"ז) ורמב"ן (שמות ל יב) שהחיוב הוא מבן י"ג שנה ויום אחד ככל מצות התורה, ומה שנאמר בתורה 'מבן עשרים' זה רק במגבית החד פעמית שהיתה במדבר לצורך יציקת האדנים למשכן. אך דעת הרוקח (סי' רלב) החינוך (מצוה קה) הרע"ב (שקלים פ"א מ"ג) והגר"א (ירושלמי שקלים פ"א ה"ג) שהחיוב הוא רק מבן עשרים שנה ומעלה.

ולפי זה כתבו כמה אחרונים [תורה תמימה (שמות ל הערה כב); שו"ת שערי דעה (ח"א סי' יז); שו"ת חינא דחיי (סי' פח); שו"ת אורח ישראל (סי' כג)] שיצא חידוש גדול שלפי השיטות שנער פחות מבן עשרים פטור ממחצית השקל, אם כן אין להם חלק בקרבן מוסף, ולשיטת רבי עקיבא איגר הם פטורים גם מתפילת מוסף. ואם כן אינם יכולים להוציא ידי חובה את מי שחייב בתפילת מוסף, ואם כן יש להמנע מלהגיש נער לרדת לפני התיבה בתפילת מוסף.

אולם הסכמת פוסקי זמנינו שאין לחוש לכך, וסתימת הפוסקים מוכיחה שאין לחדש דין זה. ונאמרו בדבר כמה סברות לחלק בינם לבין נשים.

ציינו לעיל את דברי קהילות יעקב – ולדבריו צעירים פטורים ממחצית השקל אך לא מלדאוג להביא קרבן, ואילו נשים פטורות אף מלדאוג להביא קרבן, לפי שהוא מצות עשה שהזמן גרמא.

בציץ אליעזר (חי"א סי' א) כתב, שבפשטות הכל מודים שבן י"ג חייב להביא מחצית השקל, אלא שלשיטות הנ"ל אין ממשכנים אותו אם אינו מביא. [אך ציין שבעל פאת השולחן (תקלין חדתין שקלים פ"א ה"ג) והקרבן העדה (שם) פירשו שעד גיל כ' פטור לגמרי].

בספר מרפסין איגרי (ע' כא) כתב שהגאון רבי יחיאל מיכל פיינשטין זצ"ל חילק שנשים לעולם לא יגיעו לחיוב מחצית השקל לכן הן פטורות גם מתפילת המוסף, אך נער צעיר, כיון שהוא עתיד להתחייב במחצית השקל, הוא בתורת המוספין, ולכן חייב גם לפני גיל 20 בתפילת המוסף. וראה סברא דומה קצת במחזה אליהו (סי' כג).

סיכום הלכה למעשה

המשנה ברורה (סי' קו סק"ד) דן האם נשים חייבות בתפילה, וכתב שנהגו רוב הנשים לסמוך על השיטה שדי באמירת בקשה בבוקר, אך ראוי שהן תתפללנה שמונה עשרה של שחרית ומנחה. ולגבי תפילת מוסף הביא את מחלוקת הצל"ח והמגן גיבורים האם הן חייבות. ולמעשה בפוסקי זמנינו נראה שלא הכריעו במחלוקת זו.

ולכן בנות אשכנז וחלק מעדות המזרח הנוהגות לברך גם על מצוה עשה שהזמן גרמא כגון לולב, בודאי יכולות להתפלל תפילת מוסף, וברבי עקיבא איגר אף מציין שנשים קיבלו זאת עליהן כחובה. אך לגבי בנות עדות המזרח שנוהגות שלא לברך על מצות עשה שהזמן גרמא, לדעת הכף החיים והאור לציון יכולות להתפלל, ולדעת אור לציון חובה עליהם להתפלל, אולם דעת הגר"ע יוסף שעדיף שלא תתפללנה מוסף אלא תשמענה את חזרת הש"ץ, מלבד בימים הנוראים שאז ראוי שתתפללנה מוסף. ומכל מקום דעתו שאין למחות ביד המתפללות תמיד מוסף כיון שיש להן על מי לסמוך.