שאלה:
ראובן תבע את שמעון לדין תורה. אחר קבלת קנין וכנהוג, פסקו בית הדין ששמעון פטור. ראובן סבר שהדין שלהם אינו צודק (אם משום ששמעון הטעה אותם, אם משום שבית הדין טעו בשיקול דעתם). הלך ראובן ותבע את שמעון בערכאות, בטענה שיש בכך "עביד אינש דינא לנפשיה". האם יש צדק בדבריו?
תשובה:
שלום וברכה,
אסור לראובן לפנות לערכאות. באשר לטענתו שחולק על השיקול דעת של הדיינים, אינה טענה, וגם אם ימצא פוסקים אחרים שסוברים לא כמו הדיינים, לא יוכל לומר קי"ל כהחולקים, כמבואר בנתיבות שאם התדיין אצל דיין מקבל עליו את פסק הדיין ולא יוכל לומר קי"ל כחולקים עליו.
אם רואה שהשני מכחיש ואין לו עדים כדי שיעידו לטובתו, או שיש לו עדים פסולים שלא יתקבלו בבית דין, אסור לו ללכת לערכאות כמבואר בשו"ת הרמב"ם שגם אם אין לו עדות לטענתו, אין בזה עילה להתיר הליכה לערכאות.
בהצלחה.
מקורות:
כללי תפיסה לנתיבות כלל כ.